חאצ׳אן
חאצ׳אן היא המילה חתן כפי שהיא נהגית בערבית של יהודי טריפולי. היא דוגמה מוכרת לתופעה הבולטת בניב: האות ת נהגית בו צ׳, גם במילים שבאו מעברית.
ההגייה
בערבית היהודית של טריפולי ת העברית נהגית צ׳, כמו האות הערבית ت בניב, ולכן חתן נעשה חאצ׳אן1, 2. כך גם אנתא, אתה, נשמעת אנצ׳א3.
בשיר החתונה
כשהכלה הגיעה לבית הורי החתן, עלה החתן על הגג וזרק לתוך הבית כד מים, והנשים שרו יא חתן כצצר לעבאר, ובתרגום המקור: החתן, שבור הכד4. בכתב העברי של המקור המילה כתובה חתן ולא לפי ההגייה.
ראו גם
מקורות
- Judeo-Arabic, Jewish Languages Project (Benjamin Hary, Josh Mendel). ḥāčān, חתן, ות שנהגית צ'
- ערבית יהודית טריפוליטאית, ויקיפדיה העברית. ت נהגית צ' בניב
- The Arabic Dialect of the Jews of Tripoli, The Silphium Gatherer (2 במאי 2016), סקירה על ספרו של Sumikazu Yoda. אנצ'א במקום אנתא
- ממנהגי יהדות לוב, פרק ד: שמחה ואבל, פריג'א זוארץ, ילקוט מנהגים, המדפיס הממשלתי תשכ״ז, באתר דעת. כד המים, 'יא חתן כצצר לעבאר', הטלית