צ׳רשי

ממה עשוי

הבסיס הוא דלעת כתומה, ולפעמים מעט תפוח אדמה. את הדלעת מבשלים במים עד שהיא מתרככת, מסננים ומועכים, ואז מבשלים אותה עוד קצת עם שמן, שום, פפריקה מתוקה וחריפה, כמון ומיץ לימון. יש שמוסיפים גם כרוויה, כלומר קימל טחון, ומגישים את הצ׳רשי חם עם כרוויה טרייה¹.

איך מגישים

הצ׳רשי מוגש בתחילת הארוחה, לצד הלחם והסלטים, חם או פושר ולא קר¹. הוא מאכל קבוע בשולחן של יהודי לוב, שמוגש לצד קוסקוס, תבשילים, ממרחים וסלטים אחרים, ובישראל הוא נכנס לקטגוריה של הסלטים שמגישים לפני האוכל². בארוחת שבת מגישים אותו גם לצד טבחה בסלק³.

גרסאות

המתכונים נבדלים בפרטים. יש שמוסיפים לדלעת תפוח אדמה ומתבלים גם בקימל¹, ויש שמבשלים את הדלעת לבדה עם שום מטוגן, פפריקה, צ׳ילי או פפריקה חריפה, כמון ומלח, ובסוף מיץ לימון³. את החריפות קובע היחס בין הפפריקה החריפה למתוקה. גם יוצאי לוב שהשתקעו ברומא מכינים צ׳רשי, ממרח דלעת שומי, לצד החריימה⁴. הצ׳רשי, או תרשי, נמנה עם המאכלים שמגישים עם הקוסקוס, ושמו מפורש כחמוצים⁵.

בחגי תשרי מכינים שני סוגים: תרשי בלקרעה, דלעת ותפוח אדמה מבושלים ומעוכים עם פלפל צ׳ומה, לימון, קימל ושמן, ותרשי בלח׳ל, פרוסות דלעת מטוגנות שמבשלים עם חומץ, שמן, פלפל צ׳ומה וקימל עד שרוב הנוזלים מתאדים, ושומרים בצנצנת. את שניהם מגישים כתוספת לתבשילים או על הכסכסו⁶.

הדלעת בשולחן של ראש השנה

הדלעת חוזרת בשולחן ראש השנה של יהודי לוב בכמה צורות. לפי עדות של משפחה מטריפולי, הוגשו בחג גם דלעת מטוגנת, ריבת דלעת וחבושים, לצד הצ׳רשי החם ולצד תמרים וריבות פירות¹.

גרסאות

• במשפחה מטריפולי מוסיפים לדלעת תפוח אדמה ומתבלים בקימל¹.
• בגרסה אחרת מבשלים את הדלעת לבדה עם שום מטוגן, פפריקה וכמון³.