חריימה

ממה עשויה

הבסיס הוא דג לבן ושמנוני בנתחים עבים, כמו לוקוס, אינטיאס, שהיא השולה, ובורי^{1, 2}. הרוטב נבנה משמן, פפריקה חריפה, רסק עגבניות, שום, כמון וכרוויה, כלומר קימל טחון, ובסוף מוסיפים מיץ לימון^{1, 6}. לרוטב עדין יותר מחליפים חלק מהפפריקה החריפה במתוקה¹.

במשפחות רבות הרוטב מתחיל מפלפל צ׳ומה, מחית של פפריקה ושום בשמן³. את הרוטב מבשלים קודם, ורק כשהוא רותח מניחים בו את הדג לבישול קצר, ויש שמטגנים בתחילה גם בצל קצוץ⁷. במתכונים של היום מופיעים גם סלמון ונסיכת הנילוס, אבל הבחירה המסורתית היא דג לבן ומוצק^{2, 4}.

מתי אוכלים

החריימה מוגשת בערב שבת כמנה ראשונה, עם חלה טרייה ופלפלים חריפים^{3, 4}. בראש השנה נמנעו רוב יהודי לוב ממאכלים חריפים כמו החריימי⁷, אבל יש משפחות שמגישות אותה גם בחג, ולחג הן קונות לוקוס במקום הבורי של כל השבוע¹. מגישים אותה עם הרבה לחם לניגוב הרוטב, ויש שמגישים לצדה קוסקוס, חוץ מבפסח, שבו מגישים אותה עם מצה^{4, 5}. על השולחן עומד לעתים קנקן מים כדי להקל על החריפות².

במה היא שונה מהדג החריף של תוניסיה ומרוקו

החריימה הטריפוליטאית שונה מהדג החריף המרוקאי בצבע, בטעם ובמראה, והמשותף לשתיהן הוא בעיקר החריפות². הגרסה הטריפוליטאית חלקה, בלי ירקות בתוך הרוטב, ואדומה מפפריקה ומרסק. בגרסה התוניסאית יש טבעות פלפל ירוק, פלפל מתוק ואריסה².

מקור השם

השם בערבית הוא حرايمي. לפי הסבר שעובר בעל פה, פירוש המילה קרוב ל'אסור׳ או 'שלא כדין': תבשיל שהוכן בחיפזון, בלי שלב הטיגון של המתכון המקורי, נחשב לא כדין, והשם דבק במאכל³.

גרסאות

• במתכונים של היום מבשלים אותה גם מסלמון או מנסיכת הנילוס במקום דג לבן^{2, 4}.
• כשרוצים רוטב עדין מחליפים חלק מהפפריקה החריפה במתוקה¹.
• בימי חול יש שמכינים חריימי בלי דג, ומבשלים ברוטב ביצים קשות קלופות או פלחי תפוחי אדמה⁷.