בסיסה
בסיסה היא תערובת של חיטה ושעורה קלויות וטחונות עם שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים, שיהודי לוב מכינים לליל ראש חודש ניסן. בערב הזה בוחשים אותה עם מפתח הבית ושמן זית, תוך אמירת ברכה לשנה של שפע.
ממה עשויה
הבסיס הוא חיטה או שעורה, ולרוב שתיהן, קולים אותן וטוחנים לקמח. לקמח מוסיפים שקדים או תמרים, סוכר ותבלינים לפי הטעם1, 2. בלוב, בתוניסיה, במרוקו ובאלג׳יריה הבסיסה היא גם מאכל יומיומי, שאוכלים לארוחת בוקר או כחטיף עם שמן, דבש, חלב או מים1. את התערובת היבשה מכינים מראש, ובערב הטקס מוסיפים לה שמן או נוזל אחר עד שהיא אחידה.
ליל הבסיסה
בערב ראש חודש ניסן, שבמשפחות רבות נקרא ליל הבסיסה, מתאספת המשפחה סביב קערת התערובת. האב בוחש בה עם מפתח הבית, והאם יוצקת שמן זית על התערובת ועל אצבעותיו. בתוך התערובת מניחים גם תכשיטי זהב, מטבעות כסף ואת המפתח, כאות לברכה ולשפע1. בטריפולי נהג האב לבחוש במפתח ולומר תפילה, ואחר כך טעמה כל המשפחה3.
הבוחש אומר ברכה מחורזת בערבית יהודית, שנוסחיה משתנים מקהילה לקהילה, וללוב יש כמה נוסחים. הם נפתחים בפנייה לאל כפותח בלי מפתח, יא פתאח בלא מפתאח, ופירוש הפתיחה בערך: אתה הפותח, אתה המעניק, הפותח בלי מפתח1.
מאין השם והמנהג
השם כנראה ערבי ומתקשר לשורש שפירושו לערבב. יש שקראו את המילה בארמית, שבה בסיסא היא יסוד, והסבירו אותה כהתחלה של השנה ושל הפרנסה. אחד הטעמים שניתנו למנהג הוא שבראש חודש ניסן נחנך המשכן, והנשיאים הביאו מנחות של סולת בלולה בשמן, כמו הקמח והשמן שבבסיסה1.
בישראל
עולי לוב ותוניסיה המשיכו את המנהג בבתיהם, ובשנים האחרונות נערכים ערבי בסיסה גם בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים, ומשתתפים בהם גם צעירים שלא גדלו עם המנהג1. בקרב יהודי תוניסיה נקראת התערובת בשישה, ובג׳רבה פשישה1.
גרסאות
ראו גם
מקורות
- בסיסה, ויקיפדיה העברית. מרכיבים, מהלך הטקס, נוסחי לוב, אטימולוגיה, טעמי המנהג, המנהג בישראל; מפנה לרב רפאל סרוסי, מנהגי לוב
- The Traditions & Customs Of Libyan Jews, Libyan Wanderer (Malak Altaeb, 11 בנובמבר 2019). Basisa: קמח חיטה, שעורה, סוכר, שקדים או תמרים, המפתח ביד ימין ושמן זית
- The Jews of Libya, Part II, Dei'ah veDibur (C. Ofek, 3 ביולי 2002). ליל הבסיסה בטריפולי בזיכרונות של יליד העיר