מחילה יא קהל
מחילה יא קהל, כלומר מחילה, הו הקהל, היא הקריאה של שמש בית הכנסת בהלוויה אצל יהודי לוב. השמש קורא אותה בקול רם אחרי הקדיש שאומרים ליד בית הכנסת, והקהל עונה: מחילה1.
מה פירושה
בקריאה הזאת השמש מזכיר לקהל המלווים לבקש סליחה מן הנפטר ולתת לו מחילה. התשובה מחילה כוללת את שני הדברים: מתן מחילה לנפטר ובקשת מחילה ממנו1. המילים מחילה וקהל עבריות, ומילת הפנייה יא, שפירושה הו, ערבית.
מנהגי ההלוויה
אנשי חברה קדישא, שבני העדה קראו להם חברים, ישבו ליד הגוסס עד יציאת נשמתו. בזמן ההלוויה אספו נדבות בקריאה צדקה תציל ממות. בניו של הנפטר לא נכנסו לבית הקברות אחרי מיטתו, אלא חיכו בפתח, ושם אמרו קדיש1.
דוגמאות
- מחילה יא קהל
- מחילה, הו הקהל (והקהל עונה: מחילה)
ראו גם
מקורות
- ממנהגי יהדות לוב, פרק ד: שמחה ואבל, פריג'א זוארץ, ילקוט מנהגים, המדפיס הממשלתי תשכ״ז, באתר דעת. הקריאה, התשובה ופירושה; החברים; צדקה תציל ממות; הבנים בפתח