סהרנה

מקור השם

למקור השם יש כמה הסברים. לפי הסבר אחד הוא נגזר מן המילה הערבית סייר, כלומר טיול או הליכה; לפי הסבר שני מן המילה הכורדית סיירן, אני רואה; ולפי הסבר שלישי מן המילה הארמית סהר, ירח, כרמז לשמחה שנמשכת עד הבוקר⁴. מיכאל דוד, בספרו "מורשת יהדות כורדיסטן, סיפורים מבית אבא", כותב שסיירנה בכורדית פירושה שמחה⁴. לפי הסבר נוסף, השם קשור לכינוי סהרני, שבו כינו היהודים מתוך כבוד את ראש השבט המקומי, האגא^{2, 3}.

הסהרנה בכורדיסטן

החג נחגג באביב, בחול המועד פסח או באסרו חג, וקרוב לחג הנורוז^{1, 2}. המשפחות יצאו מבתיהן אל שטח פתוח מחוץ לעיר, ושם הקימה כל משפחה אוהל, בישלה על מדורה ונתנה מן האוכל גם לשכנים שסביבה^{1, 4}. מיכאל דוד מתאר את אסרו החג אצל יהודי הכפרים: היהודים מכל הכפרים שבסביבה התכנסו במקום בשם טראחאן, שהיו בו עצים ודשא ליד הנהר, אכלו ושתו יחד, רקדו ושרו, ושכניהם הלא יהודים הצטרפו לשמחה⁴.

בחג נאמרו תפילות מיוחדות, הוכנסו ספרי תורה לבית הכנסת, ונערכו טקסי אירוסין^{1, 2}. היו בו סעודות גדולות, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה בתוף ובזורנה וריקודים². החג שבר את שגרת היום יום, אפשר מפגש בין בני מעמדות, גילים ומינים שונים, והיה זמן מקובל לשידוכים^{2, 3}. נהגו שהרווקים והרווקות שהגיעו לגיל נישואין נכנסים למקום החגיגה מצד מקור המים, ושאר בני המשפחה מצד החורשה, כי המים נחשבו סימן לזיווג מוצלח⁴. בערבים ישבו הזקנים ליד המדורות ולימדו מוסר ואגדה מן המסורת, ומספרי סיפורים סיפרו אגדות עם ומשלים⁴.

החג נערך בחסות ראש השבט הכורדי המקומי, שנתן את השטח, הבטיח את הגנת הקהילה והציב שומרים בלילה^{1, 2}. השכנים המוסלמים הביאו לשטח אספקה טרייה, ולפעמים קם בו שוק קטן^{2, 4}. כשחזרו היהודים לבתיהם, קיבלו אותם שכניהם המוסלמים בלחם ובגבינה².

החידוש בישראל

בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה כמעט לא נחגגה הסהרנה בישראל^{1, 2}. הסיבות שמובאות לכך הן הקשיים של ההסתגלות לחיים בארץ ומדיניות כור ההיתוך². ב־1972 ארגנו עולים מכורדיסטן את החגיגות הראשונות בישראל, בחול המועד סוכות^{1, 3}. החידוש נקשר להיחלשות האידיאולוגיה של מיזוג הגלויות ולעניין מחודש בשורשים^{2, 3}.

את החג העבירו לסוכות כדי שלא יתחרה במימונה של יהודי מרוקו, שנחגגת במוצאי פסח^{2, 3}. בשנות השבעים נמשכה החגיגה שלושה ימים, ולפי הערכה של החוקרים ג׳ף הלפר והנרי אברמוביץ׳ השתתפו בה כ־40,000 איש, כ־30% מבני העדה באותה תקופה^{2, 3}. המעבר מחג אביב לחג של סוף הקיץ נזכר כאחת הסיבות להיחלשות החג^{2, 3}.

הסהרנה היום

החגיגה המרכזית נערכת בטבריה, ובה תערוכה של מורשת וסרטים על תולדות יהודי כורדיסטן^{1, 2}. חגיגות נערכות גם בירושלים, במבשרת ציון וביקנעם עילית³. מכיוון שהחג עבר לסוכות נכנסו אליו הישיבה בסוכה, הלולב והאתרוג ושמחת בית השואבה, ועם השנים הוא נעשה מסורתי ודתי יותר^{2, 3}. הארגון הארצי של יוצאי כורדיסטן ביקש תמיכה של המדינה דרך המפלגות, ולכן נוספו לחג סמלים לאומיים. בעצרת המרכזית נואמים ראש העיר ופוליטיקאים, ובשנות השבעים היו אלה בעיקר פעילי מפלגת העבודה, שהשתמשו באירוע לצרכים פוליטיים^{1, 2, 3}.

בשנים האחרונות פועל מיזם הלו״ז העברי להחזיר את הסהרנה למועדה המקורי, באביב^{2, 3, 4}. ברכת החג המקובלת היא איזא בריכא, חג שמח¹.

בעדות אחרות

• מימונה יהודי מרוקו
• הילולה נושא משותף