מקרוד

מקרוד של פורים

לפי ספרה של החוקרת ז׳ואל אלוש בנאיון על מנהגי המטבח של נשים יהודיות מאלג׳יריה, כפי שהוא מסוכם בערך על תולדות יהודי אלג׳יריה, המקרוד הוא מאפה של סולת, פשוט או במילוי משחת תמרים או שקדים, שמגישים בפורים, ולצדו הקנידלט, מאפה של משחת שקדים¹. בעדויות של בני העדה על אפיית פורים מוזכר גם מקרוד בסגנון קונסטנטין².

אפוי או מטוגן

בדרך כלל מכינים את המקרוד משכבת בצק סולת ושכבת משחת תמרים, מגלגלים, חותכים למעוינים או למשולשים, מטגנים וטובלים בסירופ של דבש ומי זהר³. באלג׳יריה מכינים אותו מטוגן או אפוי³. מקרוד אל קושה, שמקורו בחבל קונסטנטין, עשוי סולת ותמרים ונאפה בתנור בלי טיגון, ובאלג׳יריה הוא נחשב לצורה הקדומה של המאפה³. בחבל קונסטנטין קוראים לו מקרוד או מגרוד, ובאזור אלג׳יר ובאזור אוראן מקרוט³.

הגרסאות בערים

בתיאור הכללי של המאפה באלג׳יריה, בלי הבחנה בין יהודים לשאר האוכלוסייה, באוראן מתבלים את המקרוד בקינמון ובאניס, ובאלג׳יר ממלאים בשקדים ומפזרים אבקת סוכר³.

לפי עדות של משפחה יהודית מאוראן, המקרוד של העיר רך: קולים מעט את הסולת, מוסיפים ביצים, שמרים, סוכר, שמן, וניל וקליפת לימון, מטגנים את המעוינים וטובלים אותם מיד בסירופ של סוכר ודבש⁴. בעדויות אחרות נכתב שבתלמסאן ממלאים במשחת תמרים ומוסיפים שומשום, ושבאלג׳יר מבחינים בין מקרוד בדבש למקרוד שכולו שקדים⁴.

בישראל

המקרוד הגיע לישראל עם יוצאי צפון אפריקה, ומכינים אותו לחגים ולשמחות, למשל בחנוכה, בפורים ובמימונה⁵.

גרסאות

• בחבל קונסטנטין אופים אותו בתנור בלי טיגון, ונקרא מקרוד אל קושה.
• באוראן מתבלים בקינמון ובאניס, ובמשפחות מסוימות מכינים בצק רך עם ביצים ושמרים.
• באלג׳יר ממלאים בשקדים ומפזרים אבקת סוכר.
• בתלמסאן ממלאים במשחת תמרים ומוסיפים שומשום.

בעדות אחרות

• מקרוד יהודי תוניסיה