גנפו

ממה עשויה

הגנפו עשויה קמח שעורה או קמח חיטה ומים¹. מבשלים את הקמח במים ומערבבים בלי הפסקה בכף עץ, עד שמתקבלת עיסה סמיכה מאוד¹. את הדייסה מגישים בקערה גדולה, בצורת הר עגול, וחופרים במרכזה גומה^{1, 2}. בגומה יוצקים תערובת של ניטר קיבה, החמאה המתובלת, ושל ברברה, תערובת התבלינים האדומה^{1, 2}. הטעם פיקנטי, בגלל החמאה המתובלת והברברה³.

איך אוכלים

אוכלים את הגנפו בידיים או בכף, ובכל ביס טובלים פיסה מהדייסה ברוטב שבגומה¹. במקום החמאה והפלפל אפשר למלא את הגומה גם במחית של זרעים, כמו חריע או פשתן¹. בגלל המרקם הסמיך והצורה, משווים את הגנפו לעסידה הערבית, דייסה סמיכה שגם היא מוגשת עם שקע לרוטב¹.

שמות ודייסות קרובות

בתיגרינית הדייסה נקראת גאעת, ובאורומו מרקא¹. המטבח האתיופי מכיר עוד כמה דייסות של דגנים: גבס היא דייסת שעורה פשוטה; בסו היא דייסת שעורה מתוקה ולא חריפה; מוק היא דייסת טף או שיבולת שועל, מאכל חורף שנחשב טוב להצטננות; וקינצ׳ה היא דייסת חיטה מתובלת שמגישים חמה³. גנפו היא גם המילה האמהרית לדייסה מהסוג הזה⁴. מאכלי בוקר נפוצים אחרים הם פיטפיט, אינג׳רה או קיטה קרועות ומוקפצות עם תבלינים, ופטירה, פנקייק מטוגן גדול, לעיתים עם שכבת ביצה, שאוכלים עם דבש².

גרסאות

• במקום החמאה והפלפל ממלאים את הגומה במחית של זרעי חריע או פשתן.
• בתיגרינית הדייסה נקראת גאעת.