חוק הוויתור על הנתינות

נכתב גם: חוק התסקיט, תסקיט.

חוק הוויתור על הנתינות הוא החוק העיראקי שפורסם ב־9 במרץ 1950 והתיר ליהודי עיראק לצאת מן המדינה בתנאי שיוותרו על אזרחותם ולא יחזרו1, 2. בערבית הוא נקרא חוק התסקיט, כלומר חוק השלילה2.

למה נחקק

מאז מאי 1948 נפגעו יהודי עיראק מפיטורים, מהגבלות במסחר ומהגבלות על לימודים1. בדצמבר 1949 בוטלו חוקי החירום, ויציאה בלתי חוקית הפכה שוב לעבירה קלה יחסית; אלפי יהודים חצו את הגבול לאיראן, בעיקר באזור בצרה, ובין ינואר למאי 1950 הגיעו לטהרן כ־4,0001. ממשלת עיראק בראשות תאופיק א סווידי הציעה את החוק כדי להסדיר את היציאה ולפקח עליה, לעצור הברחת כספים ולהיפטר מגורמים פעילים במפלגה הקומוניסטית ובמחתרת הציונית1. שר הפנים צאלח ג׳בר הגיש את ההצעה, וצירים ממפלגת אל אסתקלאל דרשו כבר אז להחרים את רכוש היוצאים3.

מה נקבע בחוק

החוק פורסם כחוק מספר 1 לשנת 1950, נספח לחוק הסרת הנתינות העיראקית מספר 62 משנת 19331. לפיו רשאית מועצת השרים לשלול את אזרחותו של כל יהודי שיבחר לעזוב את עיראק לצמיתות, אחרי שיחתום על טופס מיוחד בפני פקיד שמינה שר הפנים1, 3. תוקף החוק הוגבל לשנה1. היוצאים קיבלו תעודת מעבר במקום דרכון, נדרשו לעזוב בתוך 20 יום לכל היותר, ועל התעודה הוטבע שאין הם רשאים לשוב לעיראק1, 2. כל נוסע הורשה לקחת מזוודה אחת, עד 30 קילוגרם2.

ההערכות מול מה שקרה

ממשלת עיראק העריכה שיצאו 6,000 עד 7,000 יהודים, אבראהים אל כביר, ממנהיגי הקהילה, צפה שלא יותר מ־25,000, וההערכות בישראל נעו בין 30,000 ל־70,0001. בחודש הראשון נרשמו מעטים, אך מאפריל 1950 גדל קצב הרישום4. בינואר 1951 דווח על כ־92,000 נרשמים ועל כוונה לסיים את היציאה5. כשפג תוקף החוק ויתרו על אזרחותם יותר מ־105,000 יהודים1; לפי מקור אחר, ביום הקפאת הרכוש עמד מספרם על 103,8664.

הביקורת על החוק

החוק חל על יהודים בלבד: הוא דיבר על כל "יהודי עיראקי" שיבחר לעזוב את עיראק לצמיתות1. שלילת האזרחות הייתה סופית, ומי שנרשם נאלץ לצאת גם אם התחרט1. החוק לא הזכיר את רכוש היוצאים, אך ב־10 במרץ 1951, מיד אחרי שפג תוקפו, חוקק בעיראק חוק שהקפיא את רכושם1, 4. מאחר שהיוצאים היו חסרי נתינות, רק ישראל הסכימה לקבל אותם1.

אחר כך

ב־1960, בימי שלטונו של עבד אל כרים קאסם, ביטלה ממשלת עיראק חוק משנת 1951 שלפיו איבד את אזרחותו יהודי שיצא ולא חזר עד תום תוקף דרכונו, וביטלה גם את האפוטרופסות על רכוש שהשאירו מהגרים6. החוקה העיראקית הנוכחית מבטיחה החזרת אזרחות למי ששללו ממנו אותה מסיבות פוליטיות או עדתיות, אך לפי משרד החוץ האמריקני הסעיף אינו חל על היהודים שוויתרו על אזרחותם לפי חוק 19507.

ראו גם

מקורות

  1. היום לפני 72 שנה: 9 במרס 1950, חוק הוויתור על הנתינות, מרכז מורשת יהדות בבל. שם החוק ומספרו, סעיפיו, מטרות הממשלה, ההערכות, הבעיות
  2. Tasqit (The Waiver of Citizenship Law), Babylonian Jewry Heritage Center. תעודת המעבר, המזוודה של 30 ק"ג, החותמת 'אינו רשאי לשוב'
  3. מבצע עזרא ונחמיה, ויקיפדיה העברית. נוסח הסעיפים, הוויכוח בפרלמנט, צאלח ג'בר
  4. "עליית עזרא ונחמיה": העלייה מעיראק (מתוך עולים בסערה, 1994), דבורה הכהן, יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. קצב הרישום, 103,866 ביום ההקפאה
  5. Iraq to Ban Immigration of Jews After February; 92,000 Iraqi Jews May Lose Citizenship, Jewish Telegraphic Agency, 19 בינואר 1951. כ־92,000 נרשמים
  6. Iraq Cancels Law Abolishing Citizenship for Jews Who Left Country, Jewish Telegraphic Agency, 26 בינואר 1960. ביטול חוק 1951 והאפוטרופסות
  7. 2023 Report on International Religious Freedom: Iraq, U.S. Department of State. סעיף החזרת האזרחות אינו חל על יהודי חוק 1950

הסל שלכם