מבצע עזרא ונחמיה

נכתב גם: מבצע בבל, העלייה מעיראק, עזרא ונחמיה.

מבצע עזרא ונחמיה הוא הרכבת האווירית שבה עלו רוב יהודי עיראק לישראל בשנים 1950 עד 1952, אחרי שממשלת עיראק התירה להם לצאת בתנאי שיוותרו על אזרחותם^{1, 2}. המבצע נקרא על שם עזרא ונחמיה, שהובילו את השבים מגלות בבל לירושלים בימי שיבת ציון, והוא נקרא גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל^{1, 7}.

מה קדם למבצע

מאז מאי 1948 נפגעו יהודי עיראק מפיטורים המוניים ממשרות ממשלתיות, מהגבלות על רישיונות יבוא ועל נסיעות לחוץ לארץ ומהגבלות על קבלה למוסדות להשכלה גבוהה³. בדצמבר 1949 בוטלו חוקי החירום, והחלה בריחה רחבה דרך הגבול עם איראן: בין ינואר למאי 1950 הגיעו לטהרן כ־4,000 יהודים, ומשם הוטסו לישראל³. בתגובה חוקקה ממשלת עיראק בתחילת מרץ 1950 חוק שהתיר ליהודים לצאת אם יוותרו על נתינותם³.

הרישום והטיסות הראשונות

בחודש הראשון שאחרי פרסום החוק נרשמו מעטים, כ־150 איש, בין השאר בגלל החשש לגורל הרכוש². אחרי פצצה שהושלכה לבית קפה יהודי בבגדאד ב־8 או ב־9 באפריל 1950, לפי המקורות, הואץ הרישום^{2, 9}, ובאמצע אפריל דווח על כ־40,000 נרשמים: 23,372 בבגדאד, כ־15,000 בבצרה וסביבתה וכאלף בצפון².

הטיסות נעשו בידי חברת התעופה ניר איסט אייר טרנספורט, בתכנון של ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית והג׳וינט^{1, 7}. הטיסה הראשונה המריאה מבגדאד ב־19 במאי 1950 עם 86 עולים, עצרה בניקוסיה ונחתה בלוד; בחודש הראשון הגיעו 614 עולים בשש טיסות¹. בהמשך נפתח קו ישיר מבגדאד ללוד⁷. בין המארגנים מצד ישראל היו שלמה הלל ומרדכי בן פורת¹. עולים נרשמו דרך בתי הכנסת בקהילות, וחיכו בבגדאד אצל קרובים או במבני ציבור של הקהילה עד מועד הטיסה; לפי עדות של משפחה אחת מצפון עיראק, היא שילמה 21 דינר לכל נפש⁷.

השיא באביב 1951

בין אפריל 1950 ליוני 1951 אירעו בבגדאד כמה פיגועים נגד יהודים, ובהם הפיגוע בבית הכנסת מסעודה שם טוב בינואר 1951; זהות המפגעים שנויה במחלוקת⁹. ב־10 במרץ 1951 הוקפא רכושם של היהודים שוויתרו על אזרחותם, והיציאה הפכה חפוזה². באותם ימים דווח על ארבעה מטוסים בקו הישיר שהביאו 478 עולים ביממה אחת, ועל כ־54,000 יהודים שעדיין המתינו לטיסה⁴. באפריל 1951 עלו מעיראק קרוב ל־22,000 איש, במאי כ־18,000 וביוני כ־15,000; עד סוף יוני הגיע מספר העולים מעיראק ל־103,000².

כמה עלו

לפי סיכום של מרדכי בן פורת, 110,618 יהודים הגיעו בדרך האוויר בכ־900 טיסות, ועוד כמה אלפים דרך איראן, בסך הכול 119,970 מתוך קהילה של 138,000¹. לפי מקור אחר עלו כ־124,000 מתוך כ־135,000⁵, ולפי מקור נוסף כ־123,500 בשנים 1948 עד 1951, וכ־6,000 נשארו בעיראק⁸. החלק העיקרי של המבצע הסתיים ב־15 ביולי 1951 (י״א בתמוז תשי״א)⁷, אך טיסות נמשכו עד ינואר 1952¹.

ההגעה לישראל

רבים מהעולים נשלחו למעברות של אוהלים ופחונים⁷. ליד העיר שהפכה לאור יהודה הוקמו בשנים 1950 עד 1953 מעברות סאקיה וכפר ענה, ומספר תושביהן הגיע ל־16,000⁶. בעדויות של עולים מתוארים מעברות בתלפיות בירושלים, בקריית עמל ליד חיפה ובמקומות אחרים, ומחסור במזון בתקופת הצנע⁷.

ראו גם

מקורות

מבצע עזרא ונחמיה, ויקיפדיה העברית. הטיסה הראשונה, סיכום המספרים של בן פורת, סיום בינואר 1952; נשען על ספרו של בן פורת 'לבגדאד וחזרה'
"עליית עזרא ונחמיה": העלייה מעיראק (מתוך עולים בסערה, 1994), דבורה הכהן, יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. קצב הרישום, הנתונים החודשיים לשנת 1951, הקפאת הרכוש
היום לפני 72 שנה: 9 במרס 1950, חוק הוויתור על הנתינות, מרכז מורשת יהדות בבל. הרדיפות מאז 1948, הבריחה לטהרן, החוק
Anti-Jewish Terror Continues in Baghdad; Airlift of Jews from Iraq Is Speeded Up, Jewish Telegraphic Agency, 15 במרץ 1951. 478 עולים ביממה, 54,000 ממתינים
The Farhud, Holocaust Encyclopedia, United States Holocaust Memorial Museum. כ־124,000 מתוך 135,000 עד 1951
אור יהודה, ויקיפדיה העברית. מעברות סאקיה וכפר ענה, 16,000 תושבים
מבצע עזרא ונחמיה, מתיה קם, הספרייה הווירטואלית של מטח. מקור השם, הרישום דרך בתי הכנסת, עדות משפחתית מצפון עיראק, תאריך הסיום
Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). 123,500 עולים בשנים 1948 עד 1951, כ־6,000 נשארו
1950–1951 Baghdad bombings, ויקיפדיה האנגלית. הפצצה בבית הקפה ב־8 באפריל 1950, רשימת הפיגועים