בגדאד
בגדאד, בירת עיראק, הייתה מקום מושבה של הקהילה היהודית הגדולה בעיראק ומרכזה הרוחני, עד שרוב יהודיה עלו לישראל בשנים 1950 ו־19513, 2. בתקופת הגאונים ישבו יהודי העיר ברובע מיוחד, דאר אל יהוד, ובגדאד הייתה מושב ראש הגולה1.
כמה יהודים חיו בה
בנימין מטודלה מצא בבגדאד במאה השתים עשרה כ־40,000 יהודים1. ב־1860 חיו בבגדאד כ־20,000 יהודים לצד כ־70,000 שאינם יהודים, וב־1889 נאמד מספרם בכ־25,000, כרבע מתושבי העיר2. בדוח מפברואר 1910 כתב הקונסול הבריטי שהקהילה היהודית בבגדאד היא, אחרי זו של סלוניקי, "המרובה, החשובה והמשגשגת ביותר" באימפריה העות׳מאנית2. לפי רישום מאותה שנה חיו בה כ־50,000 יהודים מתוך כ־200,000 תושבים5. במחוז בגדאד נמנו 50,300 יהודים ב־1920 ו־76,825 במפקד 19472. לפי הערכות אחרות חיו בעיר בשנות הארבעים כ־90,000 יהודים4, ולפי נתונים של העוסקים בעלייה מ־1950 כ־100,0006.
מוסדות הקהילה
בית המדרש תלמוד תורה נוסד ב־1832, והישיבה בית זלכה ב־18402. במאה התשע עשרה גדל מספר בתי הכנסת בעיר משניים לשלושים, ובישיבה בית זלכה, שהקים הרב עבדאללה סומך, למדו רבנים רבים, ובהם הרב יוסף חיים, הבן איש חי3. בית הספר הראשון של כל ישראל חברים לבנים נפתח ב־1865, ולבנות ב־18832. בעת העלייה ההמונית פעלו בבגדאד 20 בתי ספר בפיקוח הקהילה, ובהם בית ספר לעיוורים ובתי יתומים2. את הקהילה הנהיגו בשנות השלושים והארבעים נשיא, מועצה נבחרת של 60 חברים ושתי ועדות, אחת לענייני דת ואחת לענייני חול4.
פרנסה ושכונות
בסמטאות הרובע היהודי הישן שימשו קומות הקרקע של הבתים בתי מלאכה וחנויות; יהודים עבדו כצורפים, כצורפי כסף, כחייטים וכרוקמים, ומכרו בדים ותבלינים7. שכונת בתאווין הייתה במשך שנים השכונה היהודית העיקרית בעיר8. הרובע היהודי הישן, תחת אל תכיה, אינו קיים עוד8.
ימי נס
יהודי בגדאד ציינו ימי נס מקומיים: ט״ז בטבת ה׳שצ״ט, 1638, היום שבו כבש הסולטאן מוראד הרביעי את העיר מידי הפרסים, וי״א באב תצ״ג, 1733, היום שבו נסוגו הפרסים מניסיון לכבוש אותה שוב1. יום נס נוסף נקבע בי״ז באדר תרע״ז, 1917, היום שבו נכנסו הבריטים לבגדאד1.
המאה העשרים
ב־1 וב־2 ביוני 1941 התחולל בבגדאד הפרהוד, הפוגרום ביהודי העיר4. בשנים 1950 ו־1951 עלו רוב יהודי בגדאד לישראל במבצע עזרא ונחמיה3. כ־6,000 יהודים נשארו בעיראק, רובם בבגדאד3. בית הקברות היהודי העתיק נעקר והועבר לשכונת אל חביבייה; לפי עדות של יליד בגדאד זה נעשה בקיץ 19619, לפי מקור אחר ב־19623, ולפי מאמר דעה מ־2024 בשנות השבעים10. ב־1969 נתלו בבגדאד תשעה יהודים באשמת ריגול3. בית הכנסת האחרון שפעל בעיר הוא בית הכנסת מאיר טוויג3.
ראו גם
מקורות
- Baghdad, Jewish Virtual Library (Encyclopaedia Judaica). ימי הנס ט״ז בטבת וי״א באב
- Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). נתוני אוכלוסייה 1860 עד 1947, דוח הקונסול, מוסדות החינוך
- יהדות בגדאד, ויקיפדיה העברית. בתי הכנסת במאה ה־19, בית זלכה, הבן איש חי, אחרי 1951, בית הקברות
- The Farhud, Holocaust Encyclopedia, United States Holocaust Memorial Museum. כ־90,000 בבגדאד בשנות הארבעים, מבנה הנהגת הקהילה
- Personal and Communal Life, Iraqi Jewish Archive, U.S. National Archives. כ־50,000 יהודים מתוך כ־200,000 ב־1910
- "עליית עזרא ונחמיה": העלייה מעיראק (מתוך עולים בסערה, 1994), דבורה הכהן, יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. כ־100,000 בבגדאד לפי נתוני העוסקים בעלייה
- The Alley (Kucha), Babylonian Jewry Heritage Center. הסמטה ברובע היהודי, המקצועות
- Jews of Iraq, Jewish Virtual Library. בתאווין, תחת אל תכיה
- Abd al-Karim Qasim and treatment to Jews, Mother Tongue, lashon.org. עדות של יליד בגדאד, 2021: עקירת בית הקברות הישן בקיץ 1961
- The Old Jewish Cemetery of Baghdad: A Forgotten Chapter in Iraq's History, Algemeiner, 2 בדצמבר 2024 (מאמר דעה). הריסת בית הקברות בשנות השבעים בהוראת אל בכר