הפרהוד
הפרהוד הוא הפוגרום ביהודי בגדאד ב־1 וב־2 ביוני 1941, בחג השבועות (ו׳ וז׳ בסיוון תש״א)1, 2. המילה הערבית פרהוד פירושה ביזה או שוד2.
הרקע
ב־2 באפריל 1941 (לפי מקור אחר, ב־1 באפריל) תפס רשיד עאלי אל כילאני את השלטון בעיראק בהפיכה צבאית נגד הממשלה הפרו בריטית, בתמיכת ארבעה קצינים בכירים ובתמיכת המופתי חאג׳ אמין אל חוסייני1. בשנים שקדמו לכך הופצה בעיראק תעמולה נאצית, בין השאר בשידורי רדיו בערבית מברלין, ותנועת הנוער אל פתוה עוצבה לפי הדגם של הנוער ההיטלראי1, 2. בסוף מאי 1941 קרס שלטון המורדים ומנהיגיו ברחו1. כחודש לפני הפרעות בבגדאד נבזזו חנויות של יהודים בבצרה, ונכבדים ערבים בעיר שלחו שומרים ונתנו מחסה ליהודים1, 5.
מה קרה ביומיים
ביום ראשון, 1 ביוני 1941, חזר העוצר עבד אל אילה לבגדאד, והכוחות הבריטיים חנו מחוץ לעיר1. יהודים יצאו לרחובות בחג, ואחרי ששבה משלחת של נכבדי הקהילה מקבלת הפנים לעוצר הותקפה קבוצת יהודים ליד גשר בכרח׳2. לפי מקור אחר, הפרעות החלו בערב החג בהתקפה של חיילים ואזרחים על יהודים שהיו בדרכם לקבר יהושע כהן גדול6. הפרעות התפשטו לרובע היהודי ולשכונות היהודיות שבצד הרצאפה של העיר2. לפי עדותו של שלום דרויש, מזכיר הקהילה, ימים אחדים קודם לכן סומנו בתי יהודים בכף יד אדומה2. בפרעות השתתפו חיילים ושוטרים, צעירי אל פתוה ותושבים מהעיר ומסביבתה1. היו גם מקרים שבהם שכנים מוסלמים ונוצרים הסתירו יהודים2. הפרעות הסתיימו בצהרי 2 ביוני, כשכוחות עיראקיים נאמנים לעוצר נכנסו לעיר וירו בפורעים1, 2.
כמה נפגעו
המספרים שונים ממקור למקור. לפי הדוח של ועדת החקירה הממשלתית נהרגו 128 יהודים, 210 נפצעו, ויותר מ־1,500 בתים ועסקים ניזוקו1. לפי הערכה אחרת נרצחו 150 עד 180 יהודים ו־600 נפצעו1. לפי נתון נפוץ אחר נרצחו 179, נפצעו 2,118, 242 ילדים התייתמו, ורכושם של כ־50,000 נבזז4. במרכז מורשת יהדות בבל זוהו 152 מן הנרצחים, שנקברו ברובם בקבר אחים בבית הקברות היהודי הישן, ומספר הפצועים מוערך שם בכ־8003. הערכה חריגה, גבוהה בהרבה מן האחרות, הופיעה בחוזר מודיעין של הסתדרות הפועל המזרחי מ־17 ביולי 1941, שהעריך את מספר ההרוגים ביותר מ־1,0002.
אחרי הפרעות
ועדת החקירה הוקמה ב־7 ביוני 1941 והגישה את מסקנותיה ב־8 ביולי, אך הדוח פורסם במלואו רק ב־1958; שמונה פורעים, ובהם קציני צבא ומשטרה, הוצאו להורג2. ממשלת עיראק שילמה לקהילה פיצוי של 20,000 דינר1. מאות יהודים ברחו לאיראן, ללבנון ולהודו, ורובם חזרו אחרי שהמצב נרגע1. בקרב הצעירים גברה המשיכה לתנועה הציונית ולמפלגה הקומוניסטית, וקבוצות של צעירים התארגנו להגנה עצמית1. מן הקבוצות האלה צמחה המחתרת הציונית בעיראק2.
ההנצחה
הגלעד שהקימה הקהילה ליד קבר האחים בבגדאד נהרס2. ב־2010 הוצב במתחם הבורסה ברמת גן הפסל "התפילה" של יאשה שפירא, לזכר נרצחי הפרהוד ולזכר היהודים שנתלו בבגדאד ב־1969, ובמרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה יש קיר זיכרון לנרצחים2. מליאת הכנסת ציינה את הפרהוד לראשונה ביוני 20202. ב־10 במרץ 2019 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של ניצולים שביקשו הכרה כנפגעי רדיפות הנאצים; בהחלטה מנהלית מ־2015 נקבע שנפגעי הפרהוד זכאים למענק שנתי ולתרופות2.
ראו גם
מקורות
- The Farhud, Holocaust Encyclopedia, United States Holocaust Memorial Museum. הרקע, מהלך הפרעות, נתוני ועדת החקירה, הפיצוי, ההשלכות
- הפרהוד, ויקיפדיה העברית. התאריך העברי, סימון הבתים, ועדת החקירה, ההנצחה והפסיקה
- פרעות שבועות תש"א: הפרהוד, מרכז מורשת יהדות בבל. 152 נרצחים מזוהים, כ־800 פצועים, קבר האחים
- יהדות בבל, ויקיפדיה העברית. 179 נרצחים, 2,118 פצועים, 242 יתומים, כ־50,000 נבזזו
- Basra, Jewish Virtual Library (Encyclopaedia Judaica). ביזת חנויות היהודים בבצרה במאי 1941
- קבר יהושע כהן גדול, ויקיפדיה העברית. בערב שבועות 1941 הותקפו יהודים בדרכם לקבר, וזו הייתה תחילת הפרהוד