רמת גן
רמת גן היא עיר במחוז תל אביב שבה התיישבו עולים רבים מעיראק בשנות החמישים, עד שכונתה "בגדאד הקטנה"1, 2.
העולים מעיראק
רמת גן הוקמה ב־1921 כמושבה והוכרזה כעיר בינואר 19502. אוכלוסייתה גדלה מאוד עם הגעת יהודי עיראק במבצע עזרא ונחמיה, ובשנת 1955 מנתה כ־55,000 תושבים1. רבים מן העולים התיישבו בעיר, ולכן כונתה "בגדאד הקטנה"1. שלושה מראשי העיר לאורך השנים היו יוצאי עיראק2. בין בתי הכנסת בעיר פועלים בתי כנסת של "קהילת עולי בבל", ששומרים על נוסח התפילה של יהודי עיראק; בשנים הראשונות פעלו בתי הכנסת בעיר בצריפים, באולמות של בתי ספר ובבתים פרטיים2.
מן המעברות לשכונות
מדרום לעיר הוקמו בשנים 1950 עד 1953 מעברות סאקיה וכפר ענה, שבהן שוכנו בעיקר עולים מעיראק3. רמת גן ותל אביב סירבו לכלול את המעברות בתחום השיפוט שלהן, תושבי המעברות התנגדו לפינוי לערי פיתוח בצפון ובדרום, וב־1955 הוכרה אור יהודה כיישוב קבע3. ב־1954 הוקמה ברמת גן שכונת רמת השקמה, ושוכנו בה תושבים שפונו מן המעברות חיריה, סאקיה וסלמה2.
הסביח
ב־1961 פתח סביח חלבי, עולה מבגדאד, קיוסק ברחוב עוזיאל ברמת גן4, 5. חלבי הכניס לפיתה את מרכיבי ארוחת הבוקר של שבת בבית העיראקי: חציל מטוגן, ביצה, סלט ועמבה5. לפי הגרסה הנפוצה המנה נקראה על שמו, והתפשטה מרמת גן לכל הארץ4, 5. יש המסבירים את השם במילה צבאח, בוקר, אבל הכתבה שמביאה את סיפורו של חלבי דוחה את ההסבר הזה5. חלבי נפטר ב־20125. ב־2020 נחנכה בעיר כיכר הסביח4, 5.
זיכרון ומורשת
ב־24 בפברואר 2010 הוצב במתחם הבורסה ברמת גן הפסל "התפילה" של יאשה שפירא, פסל ארד בגובה כחמישה מטרים, לזכר נרצחי הפרהוד ב־1941 ולזכר היהודים שנתלו בבגדאד ב־19696. ההיסטוריונית אסתר מאיר גליצנשטיין כתבה על קליטת יוצאי עיראק בישראל ספר בשם "בין בגדד לרמת גן", שיצא לאור ב־20097.
ראו גם
מקורות
- Ramat Gan, Wikipedia. בגדאד הקטנה, 55,000 ב־1955; נשען על Marina Benjamin, Last Days in Babylon
- רמת גן, ויקיפדיה העברית. הכרזה כעיר, ראשי העיר יוצאי עיראק, קהילת עולי בבל, רמת השקמה
- אור יהודה, ויקיפדיה העברית. מעברות סאקיה וכפר ענה, סירוב רמת גן ותל אביב
- סביח, ויקיפדיה העברית. הקיוסק, קו 63, כיכר הסביח
- 'People don't believe my story': How Israel's beloved sabich was born, Ynetnews. סביח ורינה חלבי, מקור השם, הכיכר
- הפרהוד, ויקיפדיה העברית. פסל התפילה
- אסתר מאיר־גליצנשטיין, בין בגדד לרמת גן: יוצאי עיראק בישראל (ביקורת ספר), ג'מאעה 19, אוניברסיטת בן גוריון. פרטי הספר, יד יצחק בן צבי 2009