אור יהודה
אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב שצמחה ממעברות של עולים מעיראק, ושוכן בה מרכז מורשת יהדות בבל1, 2.
המעברות
העיר שוכנת במקום שבו היו הכפרים סאקיה וכפר ענה, שנכבשו במלחמת העצמאות1, 2. ב־1949 התיישבו במקום עולים מלוב ומטורקיה2. בשנים 1950 עד 1953 הוקמו מעברות סאקיה א' וב' וכפר ענה א' וב', שבהן שוכנו בעיקר עולים מעיראק שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה1, 2. המעברות כללו אוהלי בד, שכונו בפי העולים "בדונים", וצריפונים1. בשיאן, בתאריך שאינו מצוין, גרו בהן עד 16,000 איש1. לפי נתונים מתחילת שנות החמישים, כ־11,900 נפש בסך הכול, חיו בסאקיה א' 810 משפחות, 3,744 נפש; בסאקיה ב' 725 משפחות, 3,069 נפש; בכפר ענה א' 560 משפחות, 2,592 נפש; ובכפר ענה ב' 525 משפחות, 2,526 נפש1.
המאבק על ההכרה
השלטונות ראו במעברות מקום מגורים זמני, ותל אביב ורמת גן סירבו לכלול אותן בתחום השיפוט שלהן1, 2. ניסיונות להעביר את התושבים לערי פיתוח בצפון ובדרום נתקלו בהתנגדותם, והם פעלו להכרה במקום כיישוב קבע1. ב־1955 הכריזה הממשלה על אור יהודה כיישוב קבע, והבתים הראשונים נבנו ברחובות הראשונים וההגנה1. ב־1962, בלחץ ראש המועצה מרדכי בן פורת, הוכרזה אור יהודה כשטח תכנון עיר, והחלה בנייה מואצת של שיכונים; בגלל מגבלות תקציב נבנו כ־80% מן הדירות כדיור ציבורי1. בשנות השבעים קלטה אור יהודה אלפי משפחות עולים מברית המועצות, בעיקר מגאורגיה ומבוכרה1. בשנות השמונים, במסגרת פרויקט שיקום שכונות, רכשו אלפי משפחות את דירותיהן מעמידר והרחיבו אותן1.
מרכז מורשת יהדות בבל
מרכז מורשת יהדות בבל הוקם ב־1973, והמוזיאון שלו נפתח לקהל ב־1988 בשדרות מרדכי בן פורת באור יהודה2, 3. בעיר שוכן גם המרכז למורשת יהדות לוב1.
אנדרטת השניים
באור יהודה עומדת "אנדרטת השניים", לזכר חברי ההגנה בעיראק עורך הדין יוסף בצרי ושלום צאלח, שנתלו בבגדאד ב־19521, 4. האנדרטה הוקמה בידי הוועד הציבורי להנצחת נידוני עיראק, אחרי תחרות שערכה המועצה המקומית ב־1964, ובה זכתה הצעתו של שמשון מרחב1. אחרי התליות בבגדאד בינואר 1969 הוקדשה האנדרטה גם לזכר התלויים1.
ראו גם
מקורות
- אור יהודה, ויקיפדיה העברית. המעברות, 16,000, ההכרה ב־1955, 1962, האנדרטה
- Or Yehuda, Wikipedia. סאקיה א' וב', כפר ענה א' וב', עולי לוב וטורקיה ב־1949, המוזיאון ב־1988
- המרכז, מרכז מורשת יהדות בבל. הקמה ב־1973
- מבצע עזרא ונחמיה, ויקיפדיה העברית. תליית בצרי וצאלח ב־19 בינואר 1952