יהודים בעיראק היום

יהודים בעיראק היום מעטים מאוד: בבגדאד ובשאר עיראק הפדרלית נותרו לפי הדיווחים פחות מעשרה יהודים, ובחבל הכורדי מעריכים את מספרם בעשרות עד מאות, שרובם אינם מזדהים בגלוי^{1, 2, 5}.

כמה נשארו ומתי

במפקד 1947 נמנו בעיראק כ־118,000 יהודים, ולפי הערכות אחרות חיו בה כ־135,000⁸. באמצע 1950, ערב העלייה ההמונית, חיו בה לפי גת כ־125,000, ושנתיים אחר כך נשארו כ־6,000^{9, 6}. ב־1968 נותרו כ־2,500, וב־1996 כ־120². ב־2004 חיו בבגדאד כ־35 יהודים, וב־2008 פחות מעשרה; הסוכנות היהודית העריכה אז את מספרם בשבעה או שמונה^{1, 2}. במרץ 2021 נפטר בבגדאד רופא שהיה מן היהודים האחרונים בעיר, ואחריו נותרו לפי הדיווחים ארבעה יהודים עם אזרחות עיראקית, לא כולל החבל הכורדי^{1, 3}. לפי נתון מ־2022 נותרו שלושה².

מה קרה אחרי 1951

ב־1963 נאסרה על היהודים מכירת רכוש והם חויבו לשאת תעודות זהות צהובות¹. אחרי מלחמת ששת הימים ב־1967 הוחרם רכוש, הוקפאו חשבונות בנק, יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות והוחזקו לתקופות ארוכות במעצר בית¹. אחרי התליות ב־1969 הותר בתחילת שנות השבעים לרוב היהודים לצאת, ונשארו בעיקר זקנים¹. בית הספר היהודי האחרון בבגדאד, בית הספר פרנק עיני, נסגר ב־1973⁷. ב־1985 עוד פעל בית כנסת אחד, בשכונת בתאווין¹. הרב האחרון נפטר ב־1996¹. החתונה היהודית האחרונה בעיראק נערכה לפי מקור אחד ב־1980¹ ולפי מקור אחר ב־1978². בית הכנסת מאיר טוויג נסגר לתפילה ב־2003¹.

המצב החוקי

החוק בעיראק אוסר על יהודים לשרת בצבא ולהחזיק משרות במגזר הציבורי⁵. במאי 2022 חוקק חוק שאוסר כל קשר עם ישראל, בעונש של מאסר עולם או מוות^{1, 5}. החוקה מבטיחה להחזיר אזרחות למי ששללו ממנו אותה מסיבות פוליטיות או עדתיות, אך הסעיף אינו חל על היהודים שוויתרו על אזרחותם לפי חוק 1950⁵. בחבל הכורדי חוקק ב־2015 חוק שהקים מחלקות לענייני מיעוטים דתיים, ובהן מחלקה לענייני יהודים^{1, 5}. לפי הערכה לא רשמית של משרד ההקדשות הכורדי חיים בחבל 100 עד 250 יהודים, ולפי ראשי הקהילה רובם אינם מזדהים בגלוי מחשש לרדיפה⁵.

מה נשאר מהמורשת

בסקר של מורשת יהודית בעיראק ובסוריה שפורסם ב־2020 תועדו 297 אתרים בעיראק, ורק על 30 מהם אושר שהם עדיין קיימים; 21 מתוכם במצב גרוע או גרוע מאוד⁴. בית הכנסת מאיר טוויג בבגדאד, שנבנה ב־1942, נעול ומוזנח⁴. בית הקברות היהודי העתיק של בגדאד הועבר לשכונת אל חביבייה; לפי עדות של יליד בגדאד זה נעשה ב־1961¹⁰, לפי מקור אחר ב־1962⁶, ולפי מאמר דעה מ־2024 בשנות השבעים¹¹. בחביבייה נקבר ב־2021 גם הרופא שנפטר באותה שנה³. במאי 2025 שיקמה הקהילה בבגדאד, לפי מקור אחד במימון פרטי של כ־150,000 דולר, את ציון קברו של רב יצחק גאון בשכונת אל כפאח¹.

ראו גם

מקורות

Jews of Iraq, Jewish Virtual Library. המגבלות מ־1963, 1985, 1996, 2003, 2004, 2008, 2021, החוק מ־2022, החבל הכורדי, שיקום ציון רב יצחק גאון ב־2025
יהדות בבל, ויקיפדיה העברית. 125,000 ב־1947, 2,500 ב־1968, 120 ב־1996, אומדן הסוכנות ב־2008, שלושה ב־2022, החתונה האחרונה ב־1978
סוף עצוב להיסטוריה המפוארת: רק 4 יהודים נותרו בעיראק, ישראל היום (דין שמואל אלמס), 29 במרץ 2021. מותו של ד'אפר אליהו, ארבעה יהודים, בית הקברות חביבייה; לפי סוכנות AFP
Heritage of Iraq's last few Jews at risk, Ynetnews (AFP), 2022. סקר 2020: 297 אתרים, 30 קיימים; בית הכנסת מאיר טוויג
2023 Report on International Religious Freedom: Iraq, U.S. Department of State. חוקים, החבל הכורדי, 100 עד 250 יהודים
יהדות בגדאד, ויקיפדיה העברית. כ־6,000 נשארו אחרי 1951, העברת בית הקברות לחביבייה ב־1962
Personal and Communal Life, Iraqi Jewish Archive, U.S. National Archives. בית הספר פרנק עיני, נסגר ב־1973
Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). 118,000 יהודים במפקד 1947, הערכות של כ־135,000
The Socio-Economic Patterns of Iraqi Jewry in the Twentieth Century (Moshe Gat), Jewish Political Studies Review, Jerusalem Center for Public Affairs. כ־125,000 באמצע 1950, כ־6,000 שנתיים אחר כך
Abd al-Karim Qasim and treatment to Jews, Mother Tongue, lashon.org. עדות של יליד בגדאד, 2021: עקירת בית הקברות הישן בקיץ 1961
The Old Jewish Cemetery of Baghdad: A Forgotten Chapter in Iraq's History, Algemeiner, 2 בדצמבר 2024 (מאמר דעה). הריסת בית הקברות בשנות השבעים