טעמייה
טעמייה היא הפלאפל המצרי: כדורים או לביבות שטוחות מפולים יבשים טחונים עם עשבי תיבול, מטוגנים בשמן עמוק. בניגוד לפלאפל הנפוץ בישראל, שעשוי מגרגרי חומוס, הטעמייה עשויה מפול, ובמצרים אוכלים אותה בעיקר לארוחת הבוקר1, 3, 4.
ממה עשויה
את הפולים היבשים משרים במים וטוחנים, במקור באבן, יחד עם כרישה, פטרוזיליה, כוסברה ירוקה, כמון וכוסברה יבשה1. בגלל כמות הירק, הטעמייה ירוקה מבפנים1. בשאר העולם הערבי מכינים את הפלאפל בעיקר מחומוס, ובמצרים ובסודן מפול2, 3.
במצרים היא מנה של ארוחת בוקר, ומגישים אותה עם עגבניות טריות, רוטב טחינה ועלי רוקט4.
השם והמקור
השם טעמייה הוא צורת הקטנה של המילה הערבית טעאם, כלומר אוכל, ופירושו בערך "פיסת אוכל קטנה" או "דבר טעים קטן"1. המילה פלאפל משמשת בשאר העולם הערבי, ובמצרים ובסודן אומרים טעמייה1, 2.
מקור המאכל אינו ידוע בוודאות. ההשערה המקובלת היא שהוא נולד במצרים, וייתכן שהקופטים פיתחו אותו כתחליף לבשר בימי הצום1, 2. הקופטים מבשלים אותו בכמויות גדולות בחגים, והנוצרים בארצות ערב אוכלים אותו בצום שלפני הפסחא1. הכתובים המצריים הראשונים שמזכירים אותו הם מהמאה ה־19, והדעה שהוא קדום יותר היא השערה1. לפי אותה השערה, דרך הנמל של אלכסנדריה התפשט המאכל, ואיתו השם פלאפל, לשאר המזרח התיכון1.
טעמייה ופלאפל בישראל
בלבנט החליפו את הפול בגרגרי חומוס, ובישראל אומצה הגרסה הזאת1, 2. בשנות הקמת המדינה הפלאפל עוד לא היה נפוץ, ותקופת הצנע והקיצוב הגבירה את הפופולריות שלו, משום שהיה מקור זול לחלבון1. לפי אותו מקור, יהודים שהגיעו לישראל מארצות שונות במזרח התיכון, ולא דווקא ממצרים, ואכלו פלאפל עוד שם, עזרו להכניס אותו לשולחן הישראלי1.
גרסאות
- בלבנט ובישראל מכינים את הפלאפל מגרגרי חומוס במקום פול.
ראו גם
מקורות
- Falafel, Wikipedia. פול במצרים, טחינה עם כרישה ועשבים, צבע ירוק, פירוש השם, השערות המקור, אלכסנדריה, הקיצוב של 1949 והפלאפל בישראל
- פלאפל, ויקיפדיה העברית. במצרים ובסודן נקרא טעמיה ועשוי מפול; הקופטים; הישראלים אימצו את גרסת החומוס
- המטבח המצרי, ויקיפדיה העברית. הטעמיה עשויה מפול, ובשאר העולם הערבי מחומוס
- Egyptian cuisine, Wikipedia. מנת ארוחת בוקר; מוגשת עם עגבניות, טחינה ורוקט