ברכה
ברכה, ביידיש האלזסית ברוכו (Brokho), היא המילה העברית ברכה בהגייה של יהודי אלזס. היא משמשת לברכה על מאכל וגם לברכה שאדם מביא לסביבתו, כמו באיחול 'מאזל און ברוכו', מזל וברכה1, 2.
ברכה על אוכל
'א ברוכו מאכה' פירושו לברך1. ברוכו שלפני האוכל נקראת פאר ברוכו, וזו שאחריו נוך ברוכו1. מכאן הביטוי 'אפשר להגיד את הנוך ברוכו', שנאמר על כל מצב נעים שמגיע לסופו1. במילון המילים העבריות של היידיש האלזסית מופיעה המילה בצורה bro'ha, וממנה נגזר גם שם לחם השבת, ברכס, 'לחם לעשות עליו את הברוכו'2.
ברכה באדם
על אדם נדיב שמביא טוב לכל מי שפוגש אומרים 'יש בו ברוכו'1. ההפך, 'אין בו ברוכו', נאמר בפי סוחרי הבקר על מי שמביא מזל רע: הבקר שקונים ממנו יחלה, והאווז שמפטמים ייפסל בשחיטה1.
למי שיוצא לדרך או מתחיל עבודה חשובה מאחלים 'מאזל און ברוכו', מזל וברכה1. גוטליב מסביר שהברכה לבדה לא תמיד מספיקה להצלחה, וטוב שיהיה גם קצת מזל1. למזל רע קוראים ביידיש האלזסית שלאמאסל, מן הגרמנית שלים, רע, ומן העברית מזל3.
יהודי אלזס ויהודי צרפת
הצורה ברוכו שייכת ליידיש של יהודי אלזס, ואילו רוב יהודי צרפת היום הם ממוצא צפון אפריקאי4, ועולים מצרפת תורמים בישראל לחידוש המסורות של יהודי צפון אפריקה5.
דוגמאות
- Mazel onn Brokho
- מזל וברכה (איחול לפני דרך או עבודה)
- Mer kann d'noch Brokho sawe
- אפשר להגיד את הברכה שאחרי האוכל, כלומר הדבר הטוב נגמר
ראו גם
מקורות
- Brokho (Mon lexique judéo-alsacien), Le Judaïsme d'Alsace et de Lorraine (הרב דניאל גוטליב). כל הביטויים; סוחרי הבקר לפי Honel Meiss; Mazel onn Brokho; Wenn Mazel kommt, schtell ehm a Fotel
- Lexique des mots d'origine hébraïque ou araméenne du judéo-alsacien (Salomon Picard), Le Judaïsme d'Alsace et de Lorraine. ערך 100: bro'ha; ערך 59: bär'hes
- Schlemiehl et Schlamassel (Mon lexique judéo-alsacien), Le Judaïsme d'Alsace et de Lorraine (הרב דניאל גוטליב)
- Jewish French, Jewish Language Website, Jewish Language Project (Cyril Aslanov)
- Pourquoi les Juifs français font-ils leur alyah ?, The Times of Israel, מהדורה צרפתית (3 בנובמבר 2016)