בצרה
בצרה, עיר הנמל של דרום עיראק על שט אל ערב, הייתה מקום מושבה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעיראק, ובמפקד 1947 נמנו בה 9,921 יהודים1, 2.
קהילה עתיקה
יהודים ישבו בבצרה כבר בימי השושלת האומיית, ואחת התעלות ליד העיר נקראה נהר אל יהוד, נהר היהודים1. בסביבות 1170 מצא בה הנוסע בנימין מטודלה כ־10,000 יהודים, וציין את הקבר שמצפון לעיר, המיוחס לעזרא הסופר1. כשכבש טימור לנג את האזור ב־1393 נהרגו יהודים רבים וכל בתי הכנסת בעיר נהרסו, אך קהילה קטנה המשיכה להתקיים1.
המאה השמונה עשרה והתשע עשרה
במאה השמונה עשרה חזרה הקהילה לגדול ולהתעשר1. הפיוט "מגילת פרס" של יעקב אלישר, שליח מחברון, מתאר את המצור הפרסי על בצרה ואת שחרורה, ומאז ציינו יהודי בצרה את ב׳ בניסן כיום נס1, 3. לפי מקור אחד, ב׳ בניסן הוא היום שבו הוסר המצור, וההצלה הייתה ב־17751; לפי מקור אחר, יום הנס הוא ב׳ בניסן תקל״ט, כלומר 1779, היום שבו נהדף ניסיון פרסי לכבוש את העיר3. מעמדם של הסוחרים היהודים בעיר היה חזק, ובשנת 1793 נאלץ נציג חברת הודו המזרחית לעבור לכווית לכמעט שנתיים אחרי ריב עמם1. ב־1824 חיו בבצרה כ־300 משפחות יהודיות, וב־1860 דווח על 40 משפחות בלבד1. אחרי פתיחת תעלת סואץ ב־1869 עבר המסחר לנתיב הימי, ויהודים מצפון עיראק עברו דרומה, בין השאר לבצרה2.
המאה העשרים
אחרי הכיבוש הבריטי ב־1914 גדלה הקהילה מכ־1,500 נפש ל־9,921 ב־1947, כ־9.8% מתושבי העיר1. במחוז בצרה כולו נמנו 9,388 יהודים במפקד 19472. במאי 1941 נבזזו חנויות של יהודים בעיר, ונכבדים ערבים שלחו שומרים ונתנו מחסה ליהודים בבתיהם1, 6. ב־1948 הואשם הסוחר היהודי שפיק עדס במכירת נשק לישראל ונתלה מול ביתו בבצרה1. בשנים 1949 ו־1950 הייתה העיר מרכז הבריחה לאיראן, ומספר היהודים בה עלה לכ־13,0001. באמצע אפריל 1950 נרשמו לעלייה כ־15,000 יהודים מבצרה וסביבתה4.
העלייה וסוף הקהילה
בינואר 1951 כתבו יהודי בצרה לשלטונות ולחברת התעופה שחמישה חודשים עברו מאז עזבו את בתיהם, והמטוסים טסים רק מבגדאד5. עד סוף אפריל 1951 עלו רוב יהודי בצרה ונותרו בה 1,450, ובסוף המבצע כ־8005. ב־1968 חיו בעיר פחות מ־300 יהודים1. ב־1969 נעצרו רבים מהם והועברו לבגדאד, ורוב היהודים שנתלו בינואר 1969 היו מבצרה1, 7.
ראו גם
מקורות
- Basra, Jewish Virtual Library (Encyclopaedia Judaica). ההיסטוריה מימי האומיים ועד 1969, מספרי היהודים
- Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). ההגירה דרומה אחרי 1869, 9,388 במחוז ב־1947
- פורים שני, ויקיפדיה העברית. פורים בצרה, ב׳ בניסן תקל״ט; נשען על מאיר בניהו, רבי יעקב אלישר וחיבורו מגילת פרס
- "עליית עזרא ונחמיה": העלייה מעיראק (מתוך עולים בסערה, 1994), דבורה הכהן, יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. 15,000 נרשמים בבצרה וסביבתה
- מבצע עזרא ונחמיה, ויקיפדיה העברית. מכתב יהודי בצרה, 1,450 ו־800 שנותרו; נשען על ד׳ שגיב, יהדות במפגש הנהריים
- The Farhud, Holocaust Encyclopedia, United States Holocaust Memorial Museum. הביזה בבצרה ונכבדים ערבים שהגנו על יהודים
- התליות בבגדאד (1969), ויקיפדיה העברית. ערי המוצא של התלויים