לידה וברית מילה אצל יהודי עיראק

היום השישי

לפי עדות של ילידת בגדאד, ביום השישי אחרי הלידה ערכו טקס שנקרא שאשה, כדי לשמור על בריאות היולדת והתינוק ולהרחיק את עין הרע¹. קראו לילדים וחילקו להם תערובת של גרעינים, חומוס, שקדים, פיסטוקים וממתקים, שגם היא נקראה שאשה¹. שברו כד, מרחו על השברים כורכום מעורב במים, וכל ילד קיבל שבר; הילדים שרו "שאשה" ושיחקו¹. באותו יום הביאו טלק או כורכום, ובקצה האצבע ציירו שבע נקודות על הקיר מעל מיטת היולדת, נגד עין הרע; בעדות נזכרת בהקשר הזה המילה דקאת¹. בעדות של משפחה מבצרה נקרא ערב היום השישי לילת א סיתי, ובו חילקו לאורחים ענפי הדס, זרקו סוכריות וקיבלו הילדים שקיות של פופקורן וממתקים³.

ליל עקד אליאס

בערב שלפני הברית נערך בבית היולדת ליל עקד אליאס^{2, 3}. המשפחה שאלה מבית הכנסת את כיסא אליהו הנביא, כיסו אותו בקטיפה והניחו עליו חומש וספר זוהר^{2, 3}. לארבע פינות הכיסא קשרו ענפי הדס, וקישטו אותו ברימונים של ספר תורה, בפרחים ובפיגם, צמח שנחשב מגן מפני עין הרע^{2, 3}. לפי אותה עדות מבצרה, האמינו שאליהו נוכח בלילה הזה וביום הברית, וכל משפחה ששאלה את הכיסא הוסיפה לו קישוט והחזירה אותו אחרי הברית³. בלילה שרו ורקדו, חילקו רחת לוקום וכעכים וזרקו סוכריות על היולדת^{2, 3}.

הברית

לפי עדות של ילידת בצרה, המוהל בא אל הבית, והברית נערכה בבית ולא בבית הכנסת⁴. באו אורחים רבים, ובברית היו צהלולים, ריקודים, אוכל ושתייה⁴. באותה עדות מסופר שכשמלאו לבן הבכור ארבעים יום הביאו כהן לפדיון הבן⁴.

שמירה על התינוק

לפי עדות מבצרה, הלבישו לתינוק צמידים, טבעת וקרסוליות עם פעמונים, והצלצול הודיע שהוא ער וזז⁴. את התינוק עטפו בחוזקה, ידיים ורגליים, כדי שיגדל חזק, ותלו עליו קמע שנקרא סלאחלו⁴. בעדות מבצרה מתואר גם קמע זהב בצורת חמסה משובצת טורקיז, שהוצמד לבגדי התינוק או הונח בעריסה, וכרית קטנה עם כתב ברכה סגור שהונחה ליד ראשו³. האמונות בעין הרע ובקמעות מתוארות בערך על עין הרע⁵.

כשנולדה בת

כמה עדויות מתארות העדפה של בנים^{4, 6}. ילידת בגדאד מספרת שבסביבתה היו מכים על הפנים כשנולדה בת, מדאגה לנדוניה ולשידוך שלה בעתיד; זו עדות אחת⁶.

בעדות אחרות

• עין הרע נושא משותף