עין הרע וקמעות אצל יהודי עיראק

הטליסם

במוזיאון יהדות בבל באור יהודה מוצג טליסם עגול מעיראק משנת 1922, עשוי כסף מרוקע, עם עיטור בולט סביב השוליים¹. במרכזו חרוטה בקשה שזכותו של התנא רבי מאיר בעל הנס תשמור על נושא הקמע¹. לפי המוזיאון, הקמעות נעשו מחומרים שונים, ולצדם השתמשו בספרי קמעות וסגולות ובמרשמים לטיפול במחלות¹.

שמירה על תינוקות ויולדות

רבים ממעשי השמירה שתועדו בעדויות נוגעים ליולדת ולתינוק, והם מתוארים בפירוט בערך על הלידה והברית^{2, 3, 4}. לפי עדות של ילידת בגדאד, ביום השישי אחרי הלידה ציירו על הקיר מעל ראש היולדת שבע נקודות של כורכום או טלק, שנקראו דקאת, נגד עין הרע². ילידת בצרה מספרת שלתינוק תלו קמע שנקרא סלאחלו, והלבישו לו צמידים וקרסוליות עם פעמונים³. בעדות של משפחה מבצרה מתוארים קמע זהב בצורת חמסה משובצת טורקיז, שבמשפחה כינו עפסה, שהוצמד לבגדי התינוק או הונח בעריסתו, וכרית קטנה עם כתב ברכה סגור שהונחה ליד ראשו ואסור היה לפתוח אותה⁴. באותה עדות נאמר שכיסא אליהו בליל הברית קושט בפיגם, צמח שנחשב מגן מפני עין הרע⁴.

קמעות בחתונה

גם בחתונה נשאו קמעות⁵. לפי מחקרו של שמעון חייט על מנהגי החתונה בבגדאד, בין התכשיטים שענד החתן ביום כלולותיו היו תכשיט בצורת סהר וקמע עשוי זהב⁵.

ביטויים נגד עין הרע

חלק מן השמירה היה בדיבור^{6, 7}. לפי רשימה של כותבת ממשפחה בגדאדית, יהודי בגדאד האמינו שאפשר להפעיל את עין הרע כבר בכך שאומרים בקול דבר רע, ולכן עצרו שיחה כזאת בביטוי סכתי וח׳ליה, כלומר שתקי ועזבי את זה⁶. בקרב יוצאי עיראק בצפון אמריקה נאמר הביטוי גם אחרי שמספרים חדשות טובות, כדי להגן עליהן מפני עין הרע⁷. ביטוי אחר, וקע מזאלם, כלומר שייפול מזלם, נאמר כשמישהו עושה דבר רע, ואותה כותבת קושרת אותו לאמונות על עין הרע ועל מזל⁶.

בעדות אחרות

• עין הרע נושא משותף