פדווה
פדווה היא מילת חיבה בערבית של יהודי עיראק, שפירושה המילולי 'קורבן' או 'פדיון'. פונים בה לאדם אהוב, במובן של 'אני הקורבן שלך'.
מה פירוש המילה
המילה באה מן השורש הערבי פ־ד־י, שפירושו לפדות, ומאותו שורש באה המילה העברית 'פדיון'. הלקסיקון של פרויקט השפות היהודיות מתעתק אותה fǝdwa, בתנועה קצרה מאוד אחרי הפ״א, ומפרש אותה 'קורבן'. הלקסיקון מפנה ממנה אל 'כפרה', שבעברית המדוברת משמשת אף היא כמילת חיבה.
הרעיון קרוב לרעיון של בדאלק: הדובר מציע את עצמו כפדיון במקום מי שהוא אוהב, וכך מביע עד כמה האדם יקר לו.
מתי אומרים
פדווה משמשת כפנייה, לבדה או בסוף משפט. הדוגמה בלקסיקון היא קריאה לילד או לאדם קרוב לבוא: 'תאל הוני, פדווה', כלומר 'בוא הנה, פדווה'. השימוש תועד בלקסיקון אצל יוצאי עיראק בבריטניה, ובכתיב הלועזי מופיעות גם הצורות fidwa ו fedwa.
דוגמאות
- תאל הוני, פדווה
- בוא הנה, כפרה
ראו גם
מקורות
- fudwa, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. פירוש 'קורבן', דוגמה, כתיבים, הפניה לכפרה
- honi, tal honi, Judeo-Iraqi Arabic Living Dictionary (Heirloom). honi = הנה, tal honi = בוא הנה