עקבאל דאיר
עקבאל דאיר היא ברכה בערבית של יהודי לוב, שמקבילים אותה ל'כה לחי'. היא מתועדת בעיקר בשני מועדים, בהושענא רבה ובמוצאי פסח, ולפי מקור אחד נוהגים לאחל אותה בכל מועד.
מתי אומרים
במוצאי פסח נהג אב המשפחה לקנות חסה ופרחים, וכשנכנס הביתה חבט בהם קלות על ראש כל אחד מבני המשפחה, והאם בירכה את כולם בברכת עקבאל דאיר. מנהג דומה נהג בהושענא רבה: האב חזר מבית הכנסת אחרי שחרית וחבט בלולב, או בבדי ערבה, על ראשי בני המשפחה, והאם בירכה באותה ברכה1, 2. גם בסוף טקס הבסיסה, בערב ראש חודש ניסן, נוהגים לאחל עקבאל דאיר, כמו בכל מועד3.
מה פירושה
המקורות אינם מתרגמים את הברכה מילה במילה, אלא מקבילים אותה ל'כה לחי'1, 3. יש שמוסיפים אחריה כיר מן הסנה, כלומר טוב יותר מן השנה הזאת3.
דוגמאות
- עקבאל דאיר, כיר מן הסנה
- כה לחי, טוב יותר מן השנה הזאת
ראו גם
מקורות
- ממנהגי יהדות לוב, פרק ג: חגים ומועדים, פריג'א זוארץ, ילקוט מנהגים, המדפיס הממשלתי תשכ״ז, באתר דעת. חבטה בחסה ובפרחים במוצאי פסח ובלולב בהושענא רבה, וברכת האם
- סוכות, מרכז מורשת יהדות לוב. האיחול בזמן החבטה בערבה
- בסיסה, ויקיפדיה העברית. פירוש: שנה טובה מזו