קובה
קובה היא כופתה של בצק ממולא בשר, שמבשלים במרק או מטגנים בשמן. השם בא מן המילה הערבית كبة, כדור, והמאכל מוכר במטבחים של סוריה, לבנון, עיראק וכורדיסטן, ובישראל בעיקר מן המטבחים של יוצאי עיראק, כורדיסטן וסוריה1.
מה משותף לכל סוגי הקובה
בכל הגרסאות יש מעטפת של בצק ומילוי של בשר בקר או כבש עם בצל ותבלינים. המעטפת עשויה סולת, בורגול או שילוב שלהם, ולפעמים אורז, קמח מצה או תפוחי אדמה1. בדרך כלל קובה של בורגול מטגנים, וקובה של סולת מבשלים במרק1. לפי ג׳ואל הבר, הקובה של עיראק וכורדיסטן הייתה במקורה כנראה של אורז, ובישראל עברו לסולת בתקופת הצנע; קובה של אורז נשארה נפוצה בפסח2.
הקובה נחלקת לשלוש משפחות: קובה מטוגנת, ארוכה עם קצוות מחודדים; קובה למרק, כדורית או שטוחה כמו דיסקית; וקובה אפויה בתבנית, בשכבות של בורגול ובשר2. יש גם קובה נייה, בשר נא כתוש עם בורגול דק, וקובה צלויה על האש1, 2.
מרקי הקובה
את מרקי הקובה מכירים בעיקר מן המטבחים של עיראק וכורדיסטן. בפי מבשלים מן העדות האלה המרק נקרא לפי טעמו או צבעו: חמוד או חמוסטה למרק החמוץ, ולמרק שאינו חמוץ חלו, וכן אדומה, במיה או סלק2. הקובה האדומה, המטפוניה, מתבשלת במרק עגבניות, ירקות שורש ומנגולד; קובה שוונדר מתבשלת במרק סלק; וקובה במיה ברוטב עגבניות עם במיה1. ג׳ואל הבר מוסיף את קובה חאמו, מרק צהוב פחות חמוץ עם כופתאות שטוחות גדולות, ומציין שאולי נולדה ליד שוק מחנה יהודה, אבל שלא הצליח לאמת זאת2.
מה ההבדל בין קובה חמוסטה לקובה סלק
ההבדל הוא בעיקר בטעם ובצבע של המרק. קובה חמוסטה היא מרק חמוץ, צהבהב או ירקרק, עם עלים ירוקים, קישואים, לימון ושום, והחמיצות היא שנותנת לה את שמה: חמוסטה פירושה חמוצה בארמית של יהודי כורדיסטן1. קובה סלק, שבפי יוצאי עיראק נקראת קובה שוונדר, מתבשלת במרק סלק אדום שצובע את המרק ואת הכופתאות באדום סגול, והסלק נותן לה גם מתיקות1. בשתיהן המעטפת היא לרוב מסולת והמילוי בשר1.
אצל יוצאי עיראק נקרא המרק החמוץ קובה חמוד, ואצל יוצאי כורדיסטן קובה חמוסטה, ושני השמות פירושם חמוצה1. מרק הסלק נקרא אצל יוצאי עיראק קובה שוונדר או קובה סלק, ואצל יוצאי כורדיסטן יש מרק אדום קרוב, של עגבניות וסלק, שנקרא מטפוניה או קובה אדומה1, 2.
בכל עדה
קובה, קובה שוונדר, קובה חמוד
במטבח של יהודי עיראק המעטפת עשויה סולת בלבד, והקובה מבושלת במרקים שונים: שוונדר, כלומר סלק, חמוד, החמוץ, ובמיה1. הקובה קשורה ליום שישי: לפי עדות של משפחה מקיפרי, הכינו קובה בכל יום שישי, והמילוי של המרק התחלף לפי העונה, דלעת, במיה או סלק3. במטבח העיראקי יש גם קובה של אורז מטוגנת, קובת חלב1. לערך המלא.
קובה חמוסטה, מטפוניה
בצק של סולת עם ג׳ריש, בורגול טחון דק מאוד, מיוחס למטבח הכורדי1. מרקי הקובה המוכרים של יוצאי כורדיסטן הם החמוסטה החמוצה והמטפוניה האדומה1. ג׳ואל הבר מתאר מילוי ירושלמי של בשר צלעות שבושל זמן רב, סיסקה, ומציין שיהודי כורדיסטן מכניסים קובה גם לתבשיל השבת2. לערך המלא.
כבה, קובה נבלסייה, קובה נייה
מקור הקובה במטבח הסורי, וחלב נחשבת לעיר של הקובה: ג׳ואל הבר מביא הערכות של 17 עד 70 סוגים שונים בעיר1, 2. מחלב באה הקובה נייה, בשר נא עם בורגול, וממנה הקובה האפויה בתבנית והקובה הנבלסייה המטוגנת1. אצל יהודי סוריה ולבנון ובקרב היישוב הישן בירושלים נאכלת קובה חמוד, שדומה לחמוסטה אך ממולאת בשר טחון, בסעודות של יום שישי1.
ראו גם
מקורות
- קובה (מאכל), ויקיפדיה העברית. מקור השם, סוגי המעטפת, המרקים, ההבדל בין חמוסטה לסלק, סוריה וחלב; מפנה לגיל מרקס ולאלן דייווידסון
- What is Kubbeh?, Taste of Jewish Culture (Joel Haber), 4 ביולי 2024. סוגי הקובה, שמות המרקים, אורז וסולת, חאמו, סיסקה, חלב
- שבת אצל סבתא לטיפה חלק א': טבית, ynet (מיכל וקסמן), 13 במרץ 2018. קובה ביום שישי, מילוי לפי העונה