קובה חמוד
קובה חמוד היא קובה במרק חמוץ: כופתאות ממולאות בשר שמתבשלות במרק לימון עם ירקות כמו קישואים, סלרי ועלים ירוקים1, 2, 3. השם פירושו בערבית 'קובה חמוצה'1.
ממה עשויה
הכופתאות עשויות ממעטפת של סולת, לפעמים בתוספת בורגול דק, וממולאות בבשר טחון עם בצל ותבלינים2, 3. המרק צהבהב, ומבשלים בו בצל, שום, סלרי, קישואים ועלים ירוקים ומחמיצים אותו במיץ לימון2, 3. יש מתכונים שמוסיפים לו גזר, תפוחי אדמה, כורכום וכוסברה קצוצה3, ויש שמבשלים את המרק החמצמץ עם קישואים וגרגרי חומוס4.
את הכופתאות מעצבים מגוש קטן של בצק, שמשטחים בכף היד, ממלאים בבשר וסוגרים, ומכניסים אותן למרק כשהוא כבר מבושל ומתובל3. בזמן העיצוב מרטיבים את הידיים במים, ואת הבשר שנשאר מגלגלים לקציצות קטנות ומבשלים גם אותן במרק3. הטעם החמוץ, בלי מתיקות, מבדיל את המרק הזה מקובה סלק ומקובה במיה, שטעמן חמוץ ומתוק. את הקובה במרק נוהגים להגיש לצד אורז לבן מעורב בבצל מטוגן4.
מתי אוכלים
קובה חמוד היא מרק של שבת1. בבתים אחרים הוגשה הקובה במרק ביום שישי, והתבית נשמר לשבת. לפי עדות של משפחה מקיפרי שבעיראק, המרק שבו בישלו את הקובה ביום שישי התחלף לפי העונה, עם דלעת, במיה או סלק5.
קובה חמוד וקובה חמוסטה
בישראל רווח לאותו סוג מרק השם קובה חמוסטה, ובמתכונים רבים הוא מוצג כמאכל של יוצאי כורדיסטן2. שני השמות קשורים: 'חמוסטה' היא מילה ארמית שפירושה חמוץ, ו'חאמד׳ היא המילה הערבית המקבילה1.
יש גם הבדלים במתכונים. בחלק מהמתכונים הכורדיים מבשלים את הבשר שבמילוי זמן רב לפני שממלאים, ובמקום סולת לבדה משתמשים בבצק של ג׳רישה וסולת2. יש שמתארים את המרק כמאכל שמקורו כנראה בכורדיסטן ובעיראק3.
גרסאות
- בחלק מהמתכונים מוסיפים גזר, תפוחי אדמה וכורכום, שנותן למרק גוון צהוב.
- במתכונים אחרים מבשלים במרק גם גרגרי חומוס.
ראו גם
מקורות
- kibbeh hamoud, Jewish English Lexicon (Sarah Bunin Benor). הגדרה כמרק שבת עיראקי חמצמץ; גזרון: ארמית hamusta, ערבית hamed
- קובה (מאכל), ויקיפדיה העברית. קובה חמוסטה: מרק חמוץ עם עלים, קישואים, לימון ושום; בשר מבושל; בצק ג'רישה וסולת מיוחס לכורדיסטן
- Sour Kubbeh Soup, Aish (Tamar Lea Hazout). מרק צהוב וחמצמץ; גזר, תפוחי אדמה, סלרי, כורכום; 'probably originated from Kurdistan and Iraq'
- לכל איש יש קובה, mako (שירלי אהרון). 'קובה חמצמץ בקישואים וחומוס'
- שבת אצל סבתא לטיפה חלק א': טבית, ynet (מיכל וקסמן). קובה ביום שישי, והמרק לפי העונה (דלעת, במיה, סלק); תבית וסביח בשבת; משפחה מקיפרי