באשא

נכתב גם: פאשא, פאשה, יא באשא, basha, pasha. בכתב המקור: باشا. תעתיק: basha.

ערבית מצרית, שם עצם, סגנון: יומיומי

באשא הוא הגלגול המצרי של התואר העות׳מאני פאשא. בערבית המצרית הוא משמש היום בעיקר כפנייה: בנימוס לגבר זר, במובן 'אדוני', ובחברותא לחבר, במובן 'גבר' או 'אחי'1, 2.

מתואר לפנייה

המילה שאולה מן הטורקית העות׳מאנית paşa, תואר של בעלי שררה באימפריה העות׳מאנית, ובמצרית היא נהגית באשא2. בערבית המצרית באשא הוא פנייה לא רשמית לגבר במעמד דומה לזה של הדובר1. לצידו עומד ביי, מן הטורקית bey, שהוא היום ארכאי למדי, ואפנדי, שנמצא מתחת לשניהם בסולם הכבוד הישן1.

לצד התוארים האלה יש גם תואר מקביל לנשים, האנם, מן הטורקית hanım, 'גברת'. הוא שימש לפנייה לאישה רמת מעמד, והיום הוא ארכאי ונאמר בעיקר לנשים מבוגרות או בצחוק לילדות קטנות1.

דוגמאות

يا باشا
גבר, אדוני (בפנייה)

ראו גם

מקורות

  1. Egyptian Arabic (Examples of Egyptian honorifics), Wikipedia. bāsha מ pasha, פנייה לא רשמית לגבר במעמד דומה; bēh ארכאי; hānim
  2. باشا, Wiktionary. ערבית מצרית bāša: פנייה מנומסת לגבר זר; פנייה לא רשמית לחבר; פאשא

הסל שלכם