אינג׳רה

ממה עושים אינג׳רה

באופן מסורתי האינג׳רה עשויה מקמח טף ומים בלבד^{1, 2}. את הבלילה מתסיסים יום עד שלושה ימים, בעזרת מחמצת שנקראת אירשו: הנוזל הצהוב שנאסף מעל בלילת טף קודמת¹. בגלל מחיר הטף, משפחות רבות מערבבות בו קמחים אחרים, כמו שעורה, דורה, חיטה או אורז^{1, 2}. יש סוגי אינג׳רה לפי צבע הטף: לבנה, אדומה ומעורבת, והלבנה יקרה ונחשבת יותר^{1, 2}.

איך אופים

את הבלילה יוצקים בתנועה מעגלית, מבחוץ פנימה, על מחבת עגולה וחלקה שנקראת מיטאד^{1, 2}. הצד התחתון נשאר חלק, ובצד העליון נפתחים אלפי חורים קטנים, שבאמהרית נקראים 'עיניים'². האינג׳רה המוכנה היא בקוטר של כ־50 סנטימטרים⁴. בישראל יש מבשלות שמקצרות את ההתססה ליומיים במקום ארבעה⁵.

איך אוכלים

את האינג׳רה פורשים על מגש או על המסוב, ומעליה מניחים את התבשילים, הווט^{3, 4}. בוצעים פיסה ביד ימין, אוספים בה תבשיל ומכניסים לפה בלי לגעת בשפתיים³. בארוחה משותפת נהוג להאכיל את היושב ליד בגורשה, ביס של אינג׳רה עם תבשיל, כסימן לכבוד ולאהבה^{2, 3}. ממנה גם מכינים פירפיר או פיטפיט, אינג׳רה קרועה וספוגה ברוטב^{2, 6}.

אינג׳רה בהלכה של יהודי אתיופיה

לפי הלכת יהודי אתיופיה, האינג׳רה, שעוברת התססה, נחשבת חמץ גמור, ובפסח אפילו הזכרת שמה אסורה⁷. במקומה אכלו בפסח קיטה, לחם שטוח שאינו מותסס^{3, 8}.

גרסאות

• במשפחות רבות מערבבים בטף קמח שעורה, חיטה, דורה או אורז.
• בפירפיר קורעים אינג׳רה ומערבבים אותה עם רוטב או ווט.