שמות משפחה הונגרים ומה הם אומרים: מדריך לפי אות
השם קוהן (נכון יותר כהן) או לוי עתיק מהשם האצילי העתיק ביותר באירופה.2
סבולצ׳י כתב את זה באפריל 1900, אף שהוא עצמו החליף את שם המשפחה שלו.2 רוב יהודי הונגריה קיבלו שמות משפחה בגרמנית אחרי צו של הקיסר משנת 1787, ומאמצע המאה התשע עשרה רבים מהם החליפו אותם בשמות הונגריים. אצל רבים קליין נהיה קיש, קטן בהונגרית, וייס נהיה פהר, לבן, וקוהן נהיה קובץ, נפח, או קרטס, גנן.1 בעמוד 40 שמות הונגריים שיהודים בחרו, לפי אות, ולפניהם שישה שמות גרמניים שהוחלפו בהם.
רוב המשפחות לא החליפו. לפי החשבון של ההיסטוריון מיכאל זילבר, בשנת 1919 לא היו יותר מ־50,000 יהודים עם שם משפחה הונגרי, 5.5 אחוז מ־911,227 היהודים שנמנו במפקד של 1910.2
השם הראשון בגרמנית
בשנת 1787 חייב הקיסר יוסף השני את היהודים באימפריה של ההבסבורגים, שהונגריה הייתה אז חלק ממנה, לקחת שמות משפחה קבועים.1 רובם לקחו שמות בגרמנית, בגלל הצו וגם בגלל השפה שדיברו. חלק קטן לקח שמות יהודיים כמו כץ, קוהן ולוי, ומעטים מאוד שמות סלאביים. אצל מי שהחליף אחר כך את השם, 85 אחוז מהשמות הישנים היו גרמניים.1 סבולצ׳י כתב ב־1900 שהשמות האלה נכפו על היהודים לפני כ־120 שנה, נגד רצונם.2 ורוביק רוזנטל ענה פעם על שני שמות משפחה של הורים יוצאי הונגריה: 'מקור שני השמות בגרמנית, להזכירנו שהשפה שלטה באימפריה האוסטרו הונגרית'.4
השמות הנפוצים ביותר אצל היהודים שהחליפו שם היו קוהן, וייס, קליין, שוורץ, דויטש, שטרן, לווי, שטיינר, קראוס ופרידמן.1 פרקש מזהיר שהרשימה הזאת היא רק של מי שהחליפו, ואת כל היהודים היא לא מתארת.
את קליין, וייס, שוורץ, דויטש, פולק וזינגר הסברנו בשמות המשפחה של יהודי פולין. בהונגריה הם הוחלפו לא פעם בשמות שכתובים כאן: קליין בקיש, וייס בפהר, בויידה או בורדי, שוורץ בפקטה ודויטש בדנש.1 את שטרן, גרוס ובראון נושאות בישראל גם משפחות רבות שלא באו מהונגריה. כאן הם מופיעים בגלל השם ההונגרי שבא במקומם.
בראוןBraunסוג השם: כינוי.
חום, בגרמנית. כנראה. כך במילון הגרמני, ופרקש מביא את בראון ואת ברנה, חום בהונגרית, כזוג.7, 1, 8
בישראל יש 4,913 בראון.
גרוסGrosz, Grószסוג השם: כינוי.
גדול, בגרמנית. כנראה. כך במילון הגרמני. פרקש מונה את גרוס בין השמות הנפוצים של יהודים שהחליפו שם, ומביא את נאג׳, גדול בהונגרית, כשם שבא במקומו.7, 1, 8
בישראל יש 8,640 גרוס.
וינברגר / ויינברגרWeinbergerסוג השם: מקום.
מהכרם. בגרמנית וינברג הוא מדרון נטוע גפנים. כנראה. כך במילון הגרמני, ופרקש מביא את וינברגר ואת סלשי, שם שבנוי על המילה ההונגרית לענבים, כזוג.7, 1, 8
בישראל יש 2,070 וינברגר ו־799 ויינברגר.
כהן / קוהןKohnסוג השם: תפקיד.
כהן. כמעט בטוח. פרקש כותב שזה היה שם המשפחה האופייני ביותר ליהודי הונגריה, ובמחקר על שינויי השמות בעיר באיה כתוב ששמות כאלה שמרו בתוך השם את המוצא מהכהנים.1, 3
בשנת 2007 היו בכל הונגריה רק 174 אנשים בשם קוהן, 38 מהם בבודפשט, ופרקש כותב שזו התוצאה של שינויי השמות. פרקש מביא את קובץ, קרטס, קלמר, קמני, קרדוש וקון כשמות שבאו במקומו, כולם באותה אות.
פישרFischerסוג השם: מקצוע.
דייג, בגרמנית. כנראה. כך במילון הגרמני, ופרקש מביא את פישר ואת הלס, דייג בהונגרית, כזוג.7, 1, 8
בישראל יש 7,679 פישר.
שטרןSternסוג השם: מילה.
כוכב, בגרמנית. כמעט בטוח למילה. כך כותב רוזנטל, ופרקש מביא את שטרן ואת צ׳ילאג, כוכב בהונגרית, כזוג.4, 1, 8
בישראל יש 13,030 שטרן.
השם השני בהונגרית
צו משנת 1814 ביטל את האיסור של 1787 לשנות שם, ומאז יש שינויים רשמיים. בהתחלה יהודי יכול היה לשנות את שמו רק אם התנצר, ומאמצע המאה גם בלי זה.1 בשנת 1872 קרא שמעון טלקש ליהודים להחליף את שמותיהם, ובשנת 1881 הקים אגודה לשינוי שמות שפעלה עד 1909.2 בשנת 1898 הוא כתב ששינוי השם הוא שבועת אמונים.1
בין 1894 ל־1918 היו היהודים בערך 5 אחוז מהאוכלוסייה, ו־56 אחוז מכ61,000 האנשים שביקשו ממשרד הפנים לשנות שם.2 לפי פרקש, עד 1918 החליף את שמו בממוצע יהודי אחד מכל שמונה עד שנים עשר, ובמיעוטים האחרים בערך אחד ממאה.1 מי שהחליף היה בדרך כלל עירוני, משכיל יותר, מבית שדיברו בו הונגרית, והרבה מהם היו נאולוגים, מהקהילות הרפורמיות של הונגריה.1 בין הסטודנטים היהודים באוניברסיטה של בודפשט, בשנת הלימודים 1900 עד 1901, הם היו 39 אחוז.2
אחרי המשבר האנטישמי של 1882 סביב טיסאאסלאר, פחות יהודים החליפו שם.2 אחרי 1918 הוגבל לכמה שנים מספר היהודים שהורשו להחליף שם, בשנות השלושים נאסר שינוי שם על יהודים לפי דת, ומ1938 גם על מי שהתנצרו. אחרי 1945 החליפו את שמם רבים מהניצולים.1
איך בחרו שם
פרקש, לפי עבודה של קריסטינה פורגאץ׳ משנת 1990, מתאר שלוש דרכים לבחור שם הונגרי:1
- לשמור על האות הראשונה. קוהן נהיה קון, קרטס, קרדוש, קלמר, קמני או קומלוש, וייס נהיה ויידה או ורדי, דויטש נהיה דנש ולווי נהיה לוקץ.
- לתרגם. וייס נהיה פהר, לבן, שטרן נהיה צ׳ילאג, כוכב, שוורץ נהיה פקטה, שחור, ופישר נהיה הלס, דייג.
- לעשות את שני הדברים יחד. בראון נהיה ברנה, קליין נהיה קיש וקוהן נהיה קובץ.
בעיר באיה ביקשו 123 יהודים לשנות שם בין 1895 ל־1945. 79 אחוז מהם שמרו על האות הראשונה, ורק ארבעה תרגמו, כי את רוב השמות שקיבלו במאה השמונה עשרה אי אפשר היה לתרגם.3
ברשימה של 32,704 שמות שיהודים בחרו בימי הקיסרות, הנפוצים ביותר היו קובץ, סקלי, קרטס, פודור, לסלו, ויידה, מולנר, רבס, קמני וראדו. רק קובץ ומולנר נמצאים גם בעשרת השמות שבחרו מי שאינם יהודים, וקובץ ראשון בשתי הרשימות.1 יהודים בחרו הרבה פחות שמות של מקום, 12.4 אחוז לעומת 40.9 אחוז אצל האחרים בשנים 1897 עד 1908, ובערך פי שניים שמות שבאו משם פרטי.1
לכן קרטס או קובץ בישראל יכול לבוא ממשפחה שנקראה פעם קוהן, ויכול לבוא ממשפחה הונגרית שנשאה את השם מאות שנים.
ליד כל פירוש כתבנו כמה אנחנו בטוחים בו, כמעט בטוח, כנראה או אולי, ומי אמר אותו. רוב הפירושים באים ממאמר של טמאש פרקש, חוקר שמות מאוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט, על שינויי השמות של יהודי הונגריה, ומהתשובות של רוזנטל לשואלים באתר שלו.1, 4 את המילה ההונגרית בדקנו במילון של האקדמיה ההונגרית, אבל מילון אומר מה המילה, ולא שמשפחה לקחה ממנה את השם.6 כשליד שם כתוב רק כמעט בטוח או כנראה, הפירוש הוא של פרקש ושל המילון. ליד רוב השמות כתבנו את השנה הראשונה שבה הם רשומים אצל קאזמר. שמות שלא מצאנו במאגר השמות כתבנו בכתיב שלנו. את השנה שבה שם נרשם לראשונה לקחנו מהמפתח למילון של מיקלוש קאזמר לשמות משפחה הונגריים ישנים, מהמאות הארבע עשרה עד השבע עשרה.5 המספרים של נושאי השם בישראל באים ממאגר השמות הפתוח, מכל העדות יחד.8
שמות באות ב
ברנהBarnaסוג השם: כינוי.
חום. כמעט בטוח. רשום כבר בשנת 1423.1, 6, 5
פרקש מביא אותו במקום בראון, חום בגרמנית, עם אותה אות ואותה משמעות.
שמות באות ה
הלסHalászסוג השם: מקצוע.
דייג. כמעט בטוח. כך כותב פרקש, ובמילון ההונגרי הלאסט היא מלאכת הדיג. אצל קאזמר זה שם של מקצוע, משנת 1402.1, 6, 5
פרקש מביא אותו כתרגום של פישר, דייג בגרמנית.
שמות באות ו
ויידהVajdaסוג השם: תואר.
וויווד, התואר של שליט או מושל של מחוז. כמעט בטוח. רשום משנת 1415.1, 6, 5
השם השישי ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. פרקש מביא אותו במקום וייס, באותה אות.
ורדיVáradiסוג השם: מקום.
ממקום בשם ואראד, עם הסיומת אי, שמסמנת מקום. כנראה. כך כותב פרקש, ואצל קאזמר זה שם של מקום, משנת 1422. פרקש כותב רק שזה שם של יישוב, ולכן לא קשרנו את השם לעיר מסוימת.1, 5
פרקש מביא אותו במקום וייס, באותה אות. בעברית ורדי הוא גם שם אחר לגמרי, ולכן לא נביא מספר של נושאי השם בישראל.
ואראד הוא גם חלק מהשם נאג׳וואראד, העיר בטרנסילבניה שנקראת היום אורדיאה ונמצאת ברומניה. פרקש לא קושר את ורדי דווקא אליה.
ורטשVértesסוג השם: מילה או מקום.
משוריין, חייל בשריון, או רכס ההרים ורטש. כנראה. פרקש מביא את שני הפירושים. רוזנטל כותב שהמילה פירושה בהונגרית שריון, מגן, ובמילון ההונגרי ורטש הוא מי שלובש שריון. רשום משנת 1409.1, 4, 6, 5, 8
בישראל יש 128 ורטש.
שמות באות ל
לסלו, ראדו, לוקץ, דנש ושנדורLászló, Radó, Lukács, Dénes, Sándorסוג השם: שם פרטי.
שמות פרטיים של נוצרים בהונגריה שנהיו שמות משפחה. לוקץ הוא לוקאס, ודנש הוא דניס. כמעט בטוח, לפי פרקש. אצל קאזמר כולם שמות של אב, והם רשומים כבר במאות הארבע עשרה והחמש עשרה.1, 5, 8
לסלו וראדו הם בין עשרת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. פרקש מביא את לוקץ במקום לווי ואת דנש במקום דויטש. בישראל יש 200 לוקץ ו־148 לסלו.
שמות באות מ
מולנרMolnárסוג השם: מקצוע.
טוחן. כמעט בטוח. רשום משנת 1330.1, 6, 5, 8
אחד משני השמות שנמצאים גם בעשרת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה וגם בעשרת השמות של האחרים. בישראל יש 203 מולנר.
שמות באות נ
נאג׳Nagyסוג השם: כינוי.
גדול, כמו בנאג׳מאמה, אמא גדולה, סבתא. כמעט בטוח למילה. אצל קאזמר השם יכול לסמן גם את המבוגר במשפחה, והוא רשום משנת 1341.1, 6, 5
את הכתיב העברי כתבנו כמו בערך נאג׳מאמה.
שמות באות ס
סבוSzabóסוג השם: מקצוע.
חייט. כנראה. רוזנטל כותב שסבו פירושו בהונגרית חייט, וכך גם המילון ההונגרי. אצל קאזמר זה שם מקצוע ישן, משנת 1349.4, 6, 5
רוזנטל ענה על המילה למשפחה ספרדית ששמה נכתב באותן אותיות, ולכן בישראל לא כל סבו בא מהונגריה.
סקליSzékelyסוג השם: מוצא.
סקלי, בן לעם הסקלים, דוברי הונגרית של מזרח טרנסילבניה. כמעט בטוח. רשום משנת 1308.1, 6, 5, 8
השם השני ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. בישראל יש 283 סקלי.
שמות באות פ
פאפPapסוג השם: תפקיד.
כומר, בהונגרית. כנראה, לפי המילון ההונגרי. רשום משנת 1342.3, 2, 6, 5
בבאיה, בשנת 1903, יהודי בשם קוהן בחר בשם פאפ, וכך שמר על המשמעות של כהן. קונראד מביא מקרה דומה משנת 1895. זה לא אומר שכל פאפ היה פעם כהן.
פהרFehérסוג השם: כינוי.
לבן. כמעט בטוח. רשום משנת 1366.1, 2, 6, 5
פרקש מביא אותו כתרגום של וייס, לבן בגרמנית. ברומן הונגרי משנת 1901 גיבור אחד שמח שהשם החדש שלו אינו ורמש או פהר, שמעוררים מיד את החשד שפעם היה וייס.
פודורFodorסוג השם: כינוי.
מתולתל. כנראה, לפי פרקש. אצל קאזמר זה שם על המראה, משנת 1307.1, 5, 8
השם הרביעי ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. בישראל יש 251 פודור.
פלדשFöldesסוג השם: מעמד.
בעל אדמות. כנראה, לפי פרקש. אצל קאזמר זה שם של מקצוע או של מעמד, משנת 1393. במילון ההונגרי למילה יש פירוש אחר, מלא אדמה, ולכן כתבנו כנראה.1, 5, 6
פקטהFeketeסוג השם: כינוי.
שחור. כמעט בטוח. רשום משנת 1340.1, 6, 5, 8
פרקש מביא אותו כתרגום של שוורץ, שחור בגרמנית. בישראל יש 209 פקטה.
פרקשFarkasסוג השם: מילה או שם פרטי.
זאב. כנראה. רוזנטל ענה כך לשואל שזה שמו, וכתב ששמות של חיות, כמו וולף וזאבי, לא צריכים הסבר אחר. גם המילון ההונגרי נותן זאב. החוקר טמאש פרקש מביא גם את השם הפרטי וולפגנג.4, 1, 6, 5, 8
בישראל יש 3,710 פרקש, יותר מכל שם הונגרי אחר בעמוד.
שמות באות צ
צ׳ילאגCsillagסוג השם: מילה.
כוכב. כמעט בטוח. רשום משנת 1551.1, 6, 5
פרקש מביא אותו כתרגום של שטרן, כוכב בגרמנית.
שמות באות ק
קובץKovácsסוג השם: מקצוע.
נפח. כמעט בטוח. רשום משנת 1389.1, 6, 5, 8
השם שיהודים בחרו הכי הרבה, 2.11 אחוז מהשמות ברשימה, והראשון גם אצל מי שאינם יהודים. פרקש מביא אותו במקום קוהן. בישראל יש 537 קובץ.
קוןKunסוג השם: מוצא.
קומאני, בן לעם הקומאנים, עם טורקי שהתיישב בהונגריה במאה השלוש עשרה. כנראה. רשום משנת 1324.1, 6, 5
פרקש מביא אותו במקום קוהן. בעברית השם הזה וקוהן נכתבים לפעמים באותן אותיות, ולכן לא נביא מספר של נושאי השם בישראל.
קיס / קישKis, Kissסוג השם: כינוי.
קטן. כמעט בטוח. אצל קאזמר השם יכול לסמן גם את הצעיר במשפחה, והוא רשום משנת 1348.1, 6, 5, 2, 8
פרקש מביא אותו כתרגום של קליין, קטן בגרמנית. בשנת 1884 כתב אֶגְיֶנְלֶשֶׁג שאנטישמי צריך רק לומר 'קיש מוזש, המכונה קליין' כדי לסמן יהודי כאשם. בישראל יש 1,187 קיס ו־355 קיש.
קלמרKalmárסוג השם: מקצוע.
סוחר, במילה הונגרית ישנה. כמעט בטוח. כך כותבים פרקש ורוזנטל, וכך במילון ההונגרי. רשום משנת 1372.1, 4, 6, 5, 2
פרקש מביא אותו במקום קוהן, ובשנת 1892 כתב אֶגְיֶנְלֶשֶׁג על משפחות קובץ, קלמר, קמני וקונדור שהיו פעם קוהן. בעברית קלמר היא גם מילה, ולכן לא נביא מספר.
קמניKeményסוג השם: כינוי.
קשה, תקיף. כמעט בטוח. פרקש מוסיף שזה היה פעם גם שם פרטי. רשום משנת 1431.1, 6, 5, 2
השם התשיעי ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. פרקש מביא אותו במקום קוהן.
קרדושKardosסוג השם: מקצוע.
מי שנשא חרב או עשה חרבות. כנראה. פרקש מביא את שני הפירושים, ובמילון ההונגרי קרדוש הוא מי שחוגר חרב. רשום משנת 1400.1, 6, 5
פרקש מביא אותו במקום קוהן.
קרטסKertészסוג השם: מקצוע.
גנן. כמעט בטוח. רוזנטל ענה כך למשפחה מבודפשט, וכך כותבים פרקש והמילון ההונגרי. רשום משנת 1449.4, 1, 6, 5, 8
השם השלישי ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. פרקש מביא אותו במקום קוהן. רוזנטל כותב קרטש. בישראל יש 195 קרטס.
שמות באות ר
רבסRévészסוג השם: מקצוע.
מעבורתן, מי שהעביר אנשים בסירה מגדה לגדה. כמעט בטוח. רשום משנת 1406.1, 6, 5, 8
השם השמיני ברשימת השמות שיהודים בחרו הכי הרבה. בישראל יש 109 רבס.
רונהRónaסוג השם: מקום.
מישור, ארץ שפלה. כנראה. רשום משנת 1604.1, 6, 5
פרקש כותב שרונה היה שם אופייני ליהודים, ורונאי, עם הסיומת של מקום, לאחרים. בעברית רונה הוא גם שם פרטי, ולכן לא נביא מספר.
שמות באות ש
שוגרSugárסוג השם: מילה או כינוי.
קרן אור, או דק. פרקש מביא את שני הפירושים. במילון ההונגרי זו קרן, ואצל קאזמר זה שם על המראה, משנת 1479. כנראה.1, 6, 5, 8
בישראל יש 194 שוגר.
מה לא נגיד
לא נגיד שמשפחת פהר נקראה פעם וייס, ולא שכל פאפ או קובץ בא מכהנים. הזוגות בעמוד הם הדרכים הנפוצות שפרקש מצא, ועל משפחה מסוימת הם לא אומרים כלום.1 רוב השמות ההונגריים כאן הם שמות משפחה ישנים, שנשאו הונגרים שאינם יהודים כבר לפני מאות שנים.5 לא קשרנו אף שם לאדם מפורסם, ולא כתבנו על משפחות שחיות היום. מי שרוצה לדעת מה היה השם לפני ההחלפה ימצא את רוב התשובה אצל המשפחה, ואפשר להתחיל מהשאלות לסבא ולסבתא.
מה שעוד לא מצאנו
לסאס, לקלפוס, לברגר, למג׳ר, לברטפלד, לאלמסי ולקרישר יש לנו רק מקור אחד, או שני מקורות שלא מסכימים, ולכן אין להם כאן פירוש. לקומלוש, שפרקש מביא במקום קוהן, לא מצאנו את המילה במילון ההונגרי.
את הספר של ויקטור קאראדי ושל קוזמה על שינויי השמות, משנת 2002, ואת האנציקלופדיה של מיהאי הוידו לשמות משפחה, משנת 2010, עוד לא קראנו, וגם לא את המילון של קאזמר עצמו, אלא רק את המפתח שלו. מאגר שמות המשפחה של אנו, מוזיאון העם היהודי, לא נפתח לנו. רוב המספרים בעמוד באים מהספר של קאראדי וקוזמה דרך המאמרים של פרקש ושל קונראד. ופרקש כותב במשפט אחד שבישראל רבים מהשמות האלה הוחלפו אחר כך בשמות עבריים.1 את המחקר של ויקטוריה באניאי משנת 2009 על העברות האלה עוד לא קראנו, ולכן לא כתבנו לאיזה שם עברי הלך כל שם הונגרי.
ראו גם
מקורות
- Jewish Name Magyarization in Hungary, טמאש פרקש, AHEA: E-journal of the American Hungarian Educators Association 5 (2012), 16 עמודים. גרסה קודמת בכנס ICOS 23, טורונטו 2008 (נקרא ב־4.11.2026)
- Diskurzusok a zsidók névmagyarosításáról, מיקלוש קונראד, Szombat 33/9 (2021), עמודים 12 עד 16, ופרק מורחב בספר היובל לגאבור גיורגי (2024) (נקרא ב־4.11.2026)
- Zsidó vallásúak névmagyarosítása Baján, 1895 עד 1945, מיהאי קהדי וז'וז'ה מרק, Névtani Értesítő 15 (1993), עמודים 198 עד 200 (נקרא ב־4.11.2026). נקרא בשלמותו. מחקר על 123 בקשות של יהודים בעיר באיה. המספר 'קרוב ל70 אחוז' שמופיע בו לשיעור היהודים בכל הונגריה לא נכנס, כי הוא סותר את הנתון של קאראדי וקוזמה.
- שאל את רוביק: מוצא השמות, רוביק רוזנטל, ruvik.co.il, תשובות לשואלים (נקרא ב־4.11.2026). נסרק כולו ב1.11.2026 ונבדק לשמות ההונגריים ב4.11.2026. עמודים 9, 22, 43, 67, 71, 75 ו79. מספרי העמודים והתשובות זזים כשנוספות תשובות.
- Régi magyar családnevek névvégmutató szótára (המאות 14 עד 17), עורכים טמאש פרקש ואווה אנה פ. לאנץ, אוניברסיטת אטווש לוראנד והאגודה ההונגרית לבלשנות, בודפשט 2009. מפתח לכל 10,466 הערכים של המילון של מיקלוש קאזמר, Régi magyar családnevek szótára (1993) (נקרא ב־4.11.2026)
- A magyar nyelv értelmező szótára, האקדמיה ההונגרית למדעים, המכון לבלשנות, שבעה כרכים, 1959 עד 1962 (נקרא ב־4.11.2026). רק למשמעות המילה, לא לכך שמשפחה לקחה ממנה את השם.
- Digitales Wörterbuch der deutschen Sprache, המילון הגרמני הדיגיטלי של האקדמיה של ברלין ובראנדנבורג, dwds.de (נקרא ב־4.11.2026)
- השמות הנפוצים בישראל לפי מגדר ומגזר, מאגר המידע הפתוח odata.org.il, רישיון CC BY (נקרא ב־4.11.2026)