50 שאלות לסבא וסבתא

"הפעם הראשונה ששמעתי מה קרה למשפחה שלי הייתה כשעשיתי עבודת שורשים." את זה אמרה הבמאית גיל לבנון לדפנה לוי בשנת 2017¹. היא שאלה את סבא שלה, יוחנן טנצר, את השאלות שכל ילד שואל: איפה נולדת, ומתי ולמה עזבת.

השאלות האלה הן התחלה טובה, אבל הן נגמרות מהר. כאן יש 50 שאלות לסבא וסבתא, קודם לפי תקופות החיים ואחר כך לפי נושאים: הבית, השפה, האוכל, העלייה ועץ המשפחה. ליד חלק מהשאלות כתבנו מה היא בדרך כלל פותחת, או מה לשאול אחריה. אפשר להשתמש בהן לעבודת שורשים, ואפשר פשוט לבוא איתן לביקור, כמתנה לסבא וסבתא שלא עולה כסף.

לא צריך לשאול את כולן. תנו לה לבחור, ודלגו בלי הסברים על כל שאלה שהיא לא רוצה, כי יש סבתות שלא ידברו על שנים מסוימות, וגם זו תשובה. כתבנו את השאלות בלשון נקבה, אל סבתא, ולסבא מחליפים כמה אותיות.

רבים מהסבים והסבתות של מי שלומד היום בכיתה ז׳ נולדו בעצמם בארץ, בשנות החמישים והשישים. אצלם העלייה היא הסיפור של ההורים שלהם, אז בשאלות על העלייה מחליפים את 'את' ב'ההורים שלך', והשאלה עדיין עובדת. מי שעלו בעצמם מאוחר יותר, למשל מברית המועצות לשעבר או מאתיופיה, יענו מהזיכרון שלהם.

חלק מהשאלות עיבדנו מהרשימות של סטוריקורפס, פרויקט ההקלטות האמריקאי², ושל מיי הריטג׳³, ומההנחיות לראיון של המכון לתולדות בעל פה באוניברסיטת ביילור⁴. את רוב השאלות על השפה, האוכל והעלייה כתבנו בעצמנו, כי ברשימות שמצאנו כמעט לא היו כאלה.

ילדות

1. מה הדבר הראשון שאת זוכרת? לרוב עולה תמונה קטנה, ריח או פינה בחצר. שאלו מה עוד היה שם.

2. איך קראו לך כשהיית קטנה, ומי קרא לך ככה? בכינוי חיבה יש לא פעם מילה מהשפה של הבית, ומישהו שהמציא אותו. שאלו מי השתמש בו, ומתי הפסיקו.

3. במה שיחקתם ברחוב, ומה היה צריך בשביל זה?

4. על מה נענשת, ומי העניש? זו שאלה טובה לתחילת השיחה, כי עליה עונים בדרך כלל בצחוק.

5. איזה ריח מזכיר לך את הבית של ההורים?

בית ספר ונעורים

6. איך הגעת לבית הספר, וכמה זמן לקחה הדרך? שאלו גם מה עבר בדרך. מהדרך לבית הספר יוצאים בדרך כלל השמות של הרחובות ושל השכנים.

7. באיזו שפה למדתם בבית הספר, ובאיזו שפה דיברתם בהפסקה? התשובה יכולה להיות צרפתית בבית ספר של אליאנס, רוסית, ערבית או יידיש, ולפעמים עברית כשפה שנייה.

8. מה רצית להיות כשתגדלי, ומה יצא בסוף? אם יש פער, שאלו מה קרה באמצע.

9. איזה שיר כולם שרו כשהיית בת 15? בקשו ממנה לזמזם אותו להקלטה.

אהבה, חתונה וילדים

10. איך הכרתם, את וסבא? היא מופיעה כמעט בכל רשימה של שאלות לסבא וסבתא. אם אפשר, שאלו כל אחד מהם לבד, ואחר כך השוו בין הגרסאות.

11. מי הסכים לחתונה, ומי לא?

12. מה אכלו בחתונה שלכם, וכמה אנשים היו? במשפחות שהיה בהן ערב חינה, זה המקום לשאול עליו.

13. למה קראתם לילדים בשמות האלה? מכאן מגיעים לסבים של סבתא עצמה, ולמי שקראו על שמו.

14. מה אמא שלי, או אבא שלי, עשו כשהיו קטנים, ואף אחד לא סיפר לי? בסטוריקורפס שואלים את זה במפורש². לדעתנו זו השאלה שהנכדים יחכו לה.

עבודה וצבא

15. מה הייתה העבודה הראשונה שלך, ומה קנית מהמשכורת הראשונה?

16. מה עשית בצבא, אם שירתת, ומי היו החברים שלך שם? את המלחמות תשאירו לה. אם היא תרצה לספר עליהן, היא תספר.

17. איזו החלטה גדולה היית עושה היום אחרת? את השאלה הזאת שואלים קרוב לסוף השיחה, אף פעם בהתחלה.

הבית שבו גדלה

18. תארי לי את הבית שגדלת בו, מהדלת פנימה. בביילור ממליצים לבקש תיאור ולתת לאדם לספר⁴. סיור כזה לוקח זמן, לפעמים רבע שעה, ובדרך יוצא גם מי ישן איפה. תנו לה את הזמן הזה.

19. מה היה בבית שאסור היה לגעת בו? לפעמים אלה הכלים הטובים, ולפעמים רדיו או תמונה.

20. איזה חפץ מהבית ההוא עוד קיים, ואיפה הוא היום? אם הוא אצלה, בקשו שתחזיק אותו ביד בזמן ההקלטה, וצלמו אותו אחר כך.

21. איך נראה המטבח, ועל מה בישלו? התשובה יכולה להיות פרימוס או כירה של פחמים או טאבון, ולכל אחד מהם יש שם בשפה של הבית.

22. אם היית יכולה להיכנס לבית ההוא היום לחמש דקות, מה היית לוקחת?

השפה של הבית

23. באיזו שפה דיברו ההורים שלך ביניהם, ובאיזו שפה הם דיברו איתך? אם התשובות שונות, שאלו מתי זה השתנה.

24. איזו מילה מהבית את עוד אומרת, ואין לה תרגום? בביילור מציעים לבקש הסבר גם למילים שנראות לנו מובנות מאליהן, כי מי שיקשיב להקלטה בעוד שנים אולי לא יכיר אותן⁴. ואל תעצרו אותה באמצע כדי לשאול איך כותבים. רשמו את המילה כמו ששמעתם, ושאלו על האיות אחרי הראיון⁵.

25. איך אמרו אצלכם בתיאבון, ואיך אמרו שנה טובה? את הברכות זוכרים בקלות, ומהן אפשר להגיע למי שאמר אותן.

26. מה אמא שלך אמרה כשהיא כעסה? קללות והגזמות, כמו הקללות של יהודי מרוקו, יוצאות כמעט תמיד עם צחוק.

27. מתי התחלת לדבר עברית, ומי לימד אותך?

28. שינו לך את השם כשהגעת? מי שינה, ולמה? זה קרה להרבה אנשים שהגיעו בשנות החמישים, ולא כולם אוהבים לדבר על זה. שאלו בעדינות, ואם היא עוברת לנושא אחר, עברו איתה.

האוכל

29. מה בישלו אצלכם ביום שישי, ומי בישל? עדיף מאכל אחד ואדם אחד, למשל מי הכינה את החמין, מאשר רשימה של מאכלים.

30. איזה מאכל למדת מאמא שלך, ומה את עושה בו אחרת?

31. כמה זה "בערך"? תראי לי ביד. זו השאלה למתכון שאף פעם לא נכתב, ושואלים אותה בזמן שהיא מבשלת. את הראיון עצמו עדיף להקליט אחר כך ליד השולחן, רחוק מהמנדף ומהמקרר.

32. מה אכלתם כשלא היה כסף? מכאן מגיעים לפעמים לתלושים של תקופת הצנע, ולפעמים לשנים קשות עוד לפני העלייה.

33. איזה מאכל מהילדות כבר אי אפשר למצוא?

העלייה לארץ

אם סבתא נולדה בארץ, שאלו את השאלות האלה על ההורים שלה.

34. מתי שמעת לראשונה שאתם נוסעים לארץ, ומה חשבת? שאלו גם בת כמה היא הייתה, ומי סיפר לה.

35. מה לקחתם איתכם, ומה נשאר שם?

36. איך נסעתם, ומאיפה לאן? בקשו סצנה אחת מהדרך.

37. היה משהו מצחיק בדרך? שאלו אותה אחרי השאלות הקשות על הדרך, לא לפניהן.

38. מה הדבר הראשון שראית כשהגעתם? לפעמים זה נמל, לפעמים מחנה או משאית.

39. מה ההורים שלך סיפרו על העלייה, ומה הם לא סיפרו? זו השאלה למי שנולדה בארץ, והחצי השני שלה הוא החשוב. ביד ושם כותבים, על ניצולי שואה, שהם רוצים לא פעם לחסוך מהקרובים להם את הכאב של מה שעבר עליהם, ולכן קשה להם במיוחד לספר דווקא למשפחה⁶.

השנים הראשונות בארץ

40. איפה גרתם בהתחלה? התשובה יכולה להיות מעברה או שיכון, קיבוץ, מושב או עיירת פיתוח. שאלו גם מי היו השכנים, ומאיפה הם באו.

41. במה ההורים שלך עבדו בהתחלה, ובמה הם עבדו לפני כן? לא פעם מתברר שאבא שלה היה סוחר שם, ובארץ עבד בסלילת כבישים.

42. איזה מנהג מהבית הפסקתם לעשות בארץ, ולמה?

43. ואיזה מנהג המשכתם בכל זאת? את זה שואלים מיד אחרי השאלה הקודמת.

עץ המשפחה

44. מה השמות המלאים של ההורים שלך ושל ההורים שלהם, ואיפה הם נולדו? את זה צריך בשביל העץ. את האיות בשפת המקור בקשו בסוף.

45. מה את יודעת על סבתא שלך שאף אחד אחר לא יודע? עיבדנו אותה משאלה של סטוריקורפס², ולפעמים היא מוציאה סיפור שאף אחד במשפחה לא שמע.

46. מאיפה בא שם המשפחה שלנו, ומה סיפרו עליו? מה שיוצא כאן הוא סיפור משפחתי, ובעבודה כדאי לכתוב אותו ככה. על שמות המשפחה של יהודי מרוקו ושל יהודי עיראק כתבנו עמודים נפרדים, עם ההסברים שיש להם מקור.

47. יש לך תמונה ישנה? ספרי לי מי בה, מימין לשמאל. הקליטו בזמן שהיא מצביעה, ואחר כך צלמו את התמונה.

שאלות לסוף הראיון

48. איזו ברכה היית נותנת לי ביום החתונה שלי? במיי הריטג׳ שואלים איזו עצה הייתם נותנים לנכדים ביום החתונה שלהם³. ברכה קל יותר לתת מעצה.

49. על מה עוד לא שאלתי אותך? הרבה פעמים זו התשובה הכי טובה של כל השיחה.

50. על מה תרצי שנדבר בפעם הבאה? ואז קובעים את הפעם הבאה.

שאלות שהשארנו בחוץ

ברשימות אחרות ברשת יש שאלות על מחלות תורשתיות, על איך ההורים מתו ועל חרטות. הוצאנו אותן. עם סבתא שלא חולה ולא ביקשה לדבר על זה, שאלה כזאת סוגרת את השיחה.

על השואה ועל מלחמות כדאי ללכת לפי ההנחיות של יד ושם לעדות בתוך המשפחה. שם כותבים שהתפקיד של מי שיושב מולה הוא להקשיב יותר משהוא מראיין, לתת לה לספר בדרך שלה, לא לתקן טעויות קטנות ולקבל את השתיקות⁶. אביבה לנדאו, ילידת ורשה שגרה בתל אביב, סיפרה ליעל גרטי ב'לאשה' שאחרי שעלתה לארץ בשנת 1949 לא דיברה על מה שעבר עליה במלחמה, עד שהנכדה הבכורה שלה עשתה עבודת שורשים⁷.

עם מה באים

הביאו כמה תמונות ישנות ואת הרשימה המודפסת של השאלות שהיא בחרה. אנחנו מוכרים רביעיות של עדות, חפיסה לכל עדה עם קלפים מאוירים של מאכלים ומילים. אם יש לכם את החפיסה של העדה שלה, אפשר לפתוח בה, כי כל קלף שהיא מרימה הוא כבר נושא לשאלה⁸. רק שימו לב שכל חפיסה היא של עדה אחת, ושההסבר על הקלף כתוב באותיות קטנות יותר מהכותרת. מי ששכח איך משחקים רביעיות ימצא את החוקים באתר, ועוד רעיונות לערב כזה יש במשחקים המשפחתיים לשולחן שבת וחג.

איך מקליטים בטלפון

המרכז לתולדות בעל פה באוניברסיטת וויניפג בקנדה מסכם את זה בכמה צעדים פשוטים⁹. מעבירים את הטלפון למצב טיסה, מכבים את הרשת האלחוטית ואת ההתראות של כל האפליקציות, ומחברים אותו לחשמל, כי על הסוללה לבד לא כדאי לסמוך. מניחים אותו על מעמד או על השולחן, כי יד שמחזיקה טלפון עושה רעש, ובודקים שהכיסוי לא מסתיר את המיקרופון. לפני שמתחילים מפנים מקום בזיכרון, כי טלפון שהזיכרון שלו מתמלא יכול לקרוס באמצע הקלטה. ומי שיש לו מיקרופון חיצוני, שישתמש בו. לפי המדריך, זה הדבר שהכי משפר את הצליל.

בביילור מוסיפים לבחור את הפינה הכי שקטה בבית ולהקשיב לה רגע לפני שמתחילים: שעון שמצלצל כל שעה, מקרר שמזמזם¹⁰. אם צריך, מבקשים רשות להזיז או לכבות.

את ההקלטה פותחים במשפט קצר: השם שלכם, התאריך, את מי אתם מראיינים ואיפה⁵. ביד ושם מבקשים בעדות משפחתית גם את השם המלא שלה, ואת השנה והמקום שבהם נולדה⁶.

בזמן השיחה שואלים שאלה פתוחה אחת בכל פעם ונותנים לה לסיים. כשהיא סיימה, חכו עוד כמה רגעים בלי להגיד כלום. בביילור כותבים שיש סיכוי טוב מאוד שהיא תיזכר אז במשהו נוסף, וממליצים לא לכבות ולהדליק את ההקלטה באמצע⁵.

כמה זמן

בביילור אומרים ששעה עד שעה וחצי היא אורך ממוצע טוב לראיון, ושהריכוז יורד כשהשיחה מתארכת⁵. ביד ושם ממליצים על שעה עד שעתיים לעדות במשפחה, כדי לא להתיש את מי שמספר⁶. אנחנו היינו מתחילים בפחות. כמה פגישות של פחות משעה עדיפות על פגישה אחת ארוכה, ועוצרים כשהיא עייפה, גם אם נשארו שאלות.

הסכמה

לפי חוק האזנת סתר, האזנת סתר היא הקלטה של שיחה בלי הסכמה של אף אחד מהמשתתפים בה¹¹. מי שמקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה לא עובר על החוק הזה. ובכל זאת, שאלו אותה לפני שאתם לוחצים על הקלטה.

ספרו לה גם לאן ההקלטה הולכת, רק למשפחה או גם לעבודה בבית הספר. אם מישהו ירצה פעם לשים אותה בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, או לשתף אותה מחוץ למשפחה, שואלים אותה שוב.

בשביל עבודת השורשים

משרד החינוך מתאר את תוכנית השורשים שלו כתהליך שנמשך לאורך כיתות ה' עד ט' ומשלב את המשפחה ואת הקהילה¹². את העבודה עצמה מגישים בדרך כלל בכיתה ז׳ או ח׳, וכך כתוב גם בוויקיפדיה¹³. את הדרישות המדויקות, כמה עמודים וכמה ראיונות, קובע בית הספר. ברשימות שמסתובבות ברשת יש מספרים כאלה, ולא מצאנו להם מקור, אז הדף של המורה קודם לכל רשימה.

אחרי הראיון

עוד באותו יום מעבירים את הקובץ מהטלפון למחשב. בוויניפג מעדיפים כבל או דיסק און קי על פני מייל, כי הקבצים גדולים⁹. תנו לקובץ שם עם השם שלה והתאריך, אחרת בעוד שנה יהיו בתיקייה עשרה קבצים שנקראים "הקלטה חדשה".