קללות במרוקאית עם פירוש

סִיר תְקַוְודsīr tquwwədמילולית: לך ותתקווד. המילה השנייה באה מקוואד, סרסור..

תסתלק, ובגסות. רוביק רוזנטל מסביר את הגרסה העברית, לך תקווד, כמין לך לעזאזל.^{1, 7, 11}

בעברית יש לה כמה צורות: לך תקווד, לך תתקווד, לך להתקווד, שילך יקווד. סיבוני מראה שישראלים לא בטוחים איך להטות אותה. לך להתקווד היא הצורה הנכונה בעברית, ולך תקווד ולך תתקווד קרובות יותר למרוקאית.

פצצאראf-ṣ-ṣāṛaמילולית: בצרה.

אומרים אותה במובן של חבל, איזה נורא או איכס. ישראלים חושבים שזו מילה מרוקאית רגילה. בעצם זו המילה העברית צרה, שנכנסה לערבית עם פ, בתוך, כמו במשפט 'הוא פצארה', הוא בצרה, וחזרה לעברית בלי שאף אחד זיהה אותה.¹

בעברית היא נכתבת פסרה. סיבוני מצא פעם ברשת 'פסרה עליק' ואחריו 'חמאר', והמשיבים שלו אמרו לו שזו כנראה המצאה של אדם אחד.

חְמַארḥmarמילולית: חמור.

חמור, ובהשאלה טיפש, ובוויקימילון המובן הזה מסומן כגס.^{11, 10, 1}

זו המילה שבאה אחרי 'פסרה עליק' ברשת, בדוגמה שסיבוני מצא.

מִתְחַרְוֵט עָלַייmitxarwet ʿal-ayמילולית: מתעוות ומתבלבל.

אתה מבלבל אותי, מנסה לעבוד עליי. ומכאן גם 'אל תחרווט אותי'. הפועל המרוקאי חרווט פירושו לערבב, לטשטש, לקלקל בכוונה.^{1, 8}

אַתָּה מִתְעַווֵז עָלַיי?ata mitʿawez ʿal-ayמילולית: מתעקם.

אתה צוחק עליי, משחק בי? הפועל המרוקאי עווז׳ פירושו לעקם ולעוות את הפנים, והז׳ הפכה כאן לז, כמו בהגייה של יהודי מרוקו.^{1, 8}

חְנוּנָהḫnūnaמילולית: נזלת.

במרוקו הילד עם הנזלת היה מי שאף אחד לא רוצה לשחק איתו. בישראל המילה התהפכה, והחנון הוא התלמיד הטוב שעושה מה שאומרים לו.^{8, 9}

רוזנטל דוחה את ההסבר שחנון בא ממחונן: 'אז לא. ממש לא.'

יִנְעַל דִין בַּאבַּקynʿal dīn bābākמילולית: תקולל הדת של אבא שלך.

את ינעל דין באבק בשלמותו לא מצאנו במקור כתוב. המילה ינעל באה מהשורש הערבי לען, לקלל, עם האותיות בסדר אחר.^{12, 1}

אצל סיבוני יש שתי קרובות שלה, ברשימה של קללות מרוקאיות שעוד אומרים בישראל: אִנְעַל זְ'דְּ בּוּכּ, שיקולל הסבא של אבא שלך, וללה יכלי דאר בוכ, שאלוהים ירוקן את הבית של אבא שלך.

אִימוּת מוּלָאכ, אִימוּת לֵכּ בּוּכּimōt mōl-ək, imōt l-ək bū-kמילולית: שימות האדון שלך, שימות לך אבא שלך.

האדון כאן הוא האבא, כך ששתי הקללות אומרות אותו דבר.^{1, 3}

אבות אמרו את זה לילדים של עצמם, כמילת חיבה.

תְגְרְרֵד אֵלְמְסָארְןṭgṛēḍ l-mṣāṛnמילולית: שהמעיים שלך ייחתכו לחתיכות.

נשמע נורא, ונאמר על משהו קטן מאוד.^{1, 3}

לרוב אמא שנמאס לה מילד שלא רוצה לאכול.

תְתְכְלָא דִיכּ סְכּוּאֵלַה פָאיְיְן תְעְלְמְתִיttəḫla dīk s-skwīla fayn tʿəlləmtiמילולית: שייחרב בית הספר ההוא שבו למדת.

כדי להעמיד במקומו ילד חצוף, או כל מי שעשה משהו לא בסדר. מי שחוטף את הקללה הוא בית הספר.^{1, 2}

יש לה כמה נוסחים. סיבוני שמע מסבתא שלו נוסח שבו בוכים: נְבְכִּי עְלָא סְכּוּאֵלַה פִין מְסִיתִי, אני בוכה על בית הספר שהלכת אליו. הסבתא חזרה עליו בשם סבתא רבתא שלו, ילידת מרקש. מאזור מרקש בא גם נוסח שלישי, שבית הספר ההוא ייחרב, בלי 'שבו למדת'.

נְרָאכּ בְרְרדְם יִּתֵח עְלִיכּnṛā-k b-ṛ-ṛdǝm iṭēḥ ʿălī-kמילולית: שאראה את ההריסות נופלות עליך.

רדם הוא ערימת הריסות, מה שנשאר מבית שקרס.^{1, 4}

נְרָאכּ בְּלְבָּארוֹד לִינְגְלִיזִיnṛā-k b-l-bāṛōḍ l-inglīziמילולית: שאראה אותך עם אבק השריפה האנגלי.

שיירו בך ברובה בריטי, כי בארוד הוא אבק שריפה.^{1, 4}

נְרָאכּ תְמְשִי בְּסְמָאיַע לְמְקְלוֹבִיןnṛā-k ṭəmsi b-s-smāyaʿ l-mǝʾlōbīnמילולית: שאראה אותך הולך עם נרות הפוכים.

שתמות לפני החתונה. זו הקללה של הנרות מהפתיחה.¹

סיבוני מביא אותה בצורה של פאס, עם ס במקום ש, ואת הק אמרו שם כעיצור גרוני. לדבריו רוב מי שאומר אותה לא יודע למה היא מתכוונת.

קְלְת צְחָאqəlt ṣḥaמילולית: מעט בריאות.

כמה שפחות בריאות, כלומר ההפך של בסחא, בבריאות.¹

יהודי פאס אמרו נְרָאכּ בְּעְלְּת צְחָא. אחד המשיבים הישראלים של סיבוני כותב אותה כמילה עברית אחת, קלצחאה.

טִיטוֹס, טִיטוֹסָהṭiṭos, ṭiṭosaמילולית: טיטוס.

טיטוס הוא המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש השני. אצל יהודי מרוקו טיטוס, ובנקבה טיטוסה, הוא אדם רע ושנוא, ובנוסח המלא טיטוס הרשע.¹

גם ביידיש אמרו על אדם כזה טיטוס הרשע, כך לפי סטילמן, שסיבוני מצטט.

חַלּוּף חַזִיר!ḥăllūf ḥazīrמילולית: חזיר חזיר, פעם בערבית ופעם בעברית.

אותו עלבון פעמיים, בשתי השפות של הבית.^{1, 13}

יש גם נוסח עם חנזיר, המילה של הערבית הספרותית. המילה חלוף עברה גם לחכתייה של יהודי צפון מרוקו, חאלופו. קללות בחכתייה לא מצאנו באף אחד מהמקורות שלנו.

יִטֵיח סַעְדוֹ וּמְזָאלוֹiṭēḥ săʿd-o u-mzāl-oמילולית: שייפלו הגורל שלו והמזל שלו.

שייגמר לו המזל. סעד היא המילה הערבית, ומזל היא העברית, והן עומדות זו ליד זו.¹

מוסלמי מלוב כתב לסיבוני בטוויטר שנשים זקנות בטריפולי עוד אומרות את זה, עם המזל העברי, ומומחה לערבית של טריפולי אישר לו שזה עדיין נאמר. בתוניסיה אומרים שאללה ישחיר את הגורל שלך.

נְרָאכּ בְּקְלָלוֹת כִּי תָבוֹאnṛā-k b-ʾilalōṭ bi-ki ṭaboמילולית: שאראה אותך בקללות של כי תבוא.

כי תבוא היא הפרשה בספר דברים שבפרק 28 שלה יש רשימה ארוכה של קללות, מפסוק 15 עד פסוק 58.¹

ג׳יכּ קְצָרוֹת שָׁנִיםdjī-k ʾasrōt sanīmמילולית: שיבואו אליך קצרות שנים.

שתחיה מעט שנים, והחצי השני של הקללה הוא בעברית.¹

בפאס, אחרי קללה שיש בה עברית, נשים הוסיפו לא פעם 'כן יהי רצון', או 'בזכות הצדיקים דיאלנא', בזכות הצדיקים שלנו.

אְדְעְוָוא בְלָא סְבָאב, מָא תְקְטְעְסִי לְבָּאבd-dăʿwa blā sbāb ma təqṭăʿ ši l-bābמילולית: קללה בלי סיבה לא עוברת את הדלת.

קללה לא צודקת נשארת אצל מי שאמר אותה, ואולי חוזרת אליו. סיבוני מעיר שגם הפתגם הזה הוא בעצמו איום.^{1, 3, 14}

באוסף הפתגמים של חנניה דהן יש נוסח יהודי, דְעְוָוא דֵל בַּאטֵל, כָּא תְרְגֵ׳ע ל מוּלָאהָא, קללה לשווא חוזרת לבעליה. במשלי כתוב 'כן קללת חנם לא תבא', ואדוארד וסטרמרק רשם כמעט את אותו פתגם אצל המוסלמים במרוקו.