משפטים של אמא מרוקאית

לַבַּאס? כִּיף דַאיֵר?lā bās? kīf dāyr?מילולית: אין רע? איך אתה עושה.

אותה מילה, לבאס, שואלת מה שלומך וגם עונה שהכול בסדר. לאישה שואלים כיף דאירה.^{8, 9, 1}

בפתח, לפני כל דבר אחר. זו ערבית מרוקאית של כולם, ואחריה, לפי חנונה, בא הסבב על כל המשפחה.

עונים: לַבַּאס, אַלְחַמְדוּלִילָּה. בסדר, תודה לאל.

אַבּוּיָהמילולית: אבא שלי.

ככה קוראים לילד קטן, כאילו הוא המבוגר בבית, ובעברית של ישראל זה נהיה אבאל'ה.^{2, 24}

בחיבה, לבן קטן. רוביק רוזנטל מביא את אבויה ליד הטאטעלע והמאמעלע של היידיש, שגם בהם קוראים לילד בשם של מבוגר.

גְזָאלָהġzālaמילולית: צבייה.

יפה. בעברית של בתים מרוקאיים אומרים ג׳זאלה, וככה המילה כתובה ברשימה של יהודית הנשקה.^{14, 3}

לאישה או לילדה, כמחמאה.

יא וולדי, יא עיונימילולית: הבן שלי, העיניים שלי.

קריאה של אהבה לבן.¹⁵

בספר של יעל לזמי, זוהאר תא טאח מן פמהא, שכנה שהיו לה רק בנים רקדה ברחוב עם התינוק החדש שלה ושרה את זה. השורה בספר ממשיכה במילה גסה, ואותה לא נביא כאן.

בְּסַחַאbṣaḥḥaמילולית: בבריאות.

לבריאות, בתיאבון. אומרים את זה למי שאוכל.^{7, 1}

ליד השולחן, כשמישהו מתחיל לאכול.

עונים: לְלָה יַעְטִיק סַחַא, שאלוהים ייתן לך בריאות. חנונה כותב את זה יְ'עְטִיכּ סְחְחָא, ומביא אותו כאחת הדרכים להגיד תודה.

כּוּלkulמילולית: אכול.

אכול! לבת אומרים כולי, ולכמה ילדים יחד כולו. חנונה מעמיד את כְּל, אכל, מול קְלְל, הקל, שתי מילים שנשמעות כמעט אותו דבר.^{10, 1}

בְּזַאףbzzāfמילולית: בלי מידה.

הרבה, מאוד. המילה באה אחרי מה שהיא מגדילה: טעים בזאף, רחוק בזאף.^{7, 11}

בכל מקום שבו בעברית אומרים מאוד. המקור הוא בלג׳זאף, בלי מידה, יותר ממה שאפשר למדוד.

שְׁוִויָהšwiyaמילולית: דבר קטן.

קצת, ההפך מבזאף. המילה באה מצורת ההקטנה של המילה דבר.¹²

מֶזְיַאןmezyān

טוב, יפה, עשוי כמו שצריך. זו גם התשובה לשאלה מה נשמע.^{7, 13}

על אוכל שיצא כמו שצריך, ועל עניינים שהסתדרו.

תְעִישtʿīšמילולית: שתחיה.

תודה, בדרך של ברכה.¹

במקום תודה, למי שעשה בשבילך משהו. אצל חנונה זו הדוגמה הראשונה לתודה שהיא בעצם ברכה לחיים ארוכים.

נָאכוּ בָּאשְכּnāxu bāškמילולית: אקח את הרע שלך.

בבקשה, אני מתחנן אליך.¹

חנונה מוסיף פרט קטן: הפועל נאכו קיים רק בניבים של המוסלמים, ויהודים אמרו נעבי כשרצו להגיד אקח. בביטוי הזה הם השאירו את נאכו, ויש גם נוסח נעבי באשכ.

עְפָאקʿafāk

בבקשה, המילה הפשוטה.^{10, 1}

בכל מרוקו, כמו בהזמנה ואחד לקהווה עפאק, קפה אחד בבקשה. אבל לפי חנונה, בבית יהודי הדרך המנומסת לבקש הייתה ברכה.

חְשׁוּמָהḥšūmaמילולית: בושה.

בושה. הנזיפה במילה אחת, ואחריה לא צריך להוסיף כלום.^{7, 16, 3}

על מה שלא עושים, ובעיקר על מה שלא עושים מול אנשים. המילה חשומה עברה גם לעברית של הבתים האלה, ורוזנטל מביא אותה מהרשימה של יהודית הנשקה ומזכיר שנשמעה גם מפי אבי גבאי.

חְמַארḥmārמילולית: חמור.

טיפש, על מי שעשה שטות, לרוב בלי כוונה רעה.^{7, 17, 1}

לילד ולמבוגר באותה מידה, וזו מילה גסה.

מְסְמוּםמילולית: מורעל, מסומם.

עצבני.⁵

את המילה מסמום הביא יוסי וייס בכיכר השבת, מתוך המילון של חנונה, בכתבה שהכותרת שלה היא איך אומרים עצבני במרוקאית, אה.

תְבַּארְכֶּלְלָהtbārk allāhמילולית: יבורך האל.

אומרים את זה כשרואים משהו טוב, תינוק או הצלחה.^{7, 18, 19}

מאשאללה עובדת באותה צורה בכל העולם הערבי, גם כדי להרחיק עין הרע, ויהודים ספרדים אומרים גם אותה. בעברית אומרים בלי עין הרע.

חַמְסָה עְלִיק, חַמְסָה פִי עִינְקמילולית: חמש עליך, חמש בעין שלך.

את הראשון אומרים כשחוששים שמשהו טוב ימשוך קנאה, ואת השני למי שנראה שהוא מסתכל בעין רעה.^{20, 2}

רוזנטל כותב שהחמסה התחילה בהרמה של כף יד פתוחה, סימן למזל. בוויקיפדיה העברית כתוב שנזהרו להגיד חמש בקול, ובמקום זה אמרו אידק, היד שלך.

בֶּסְלַאמָהbslāmaמילולית: בשלום.

לך לשלום, שתגיע בשלום.^{7, 21, 9}

למי שיוצא מהבית או לדרך, ולאורח שהולך. יש גם תהלא, שמור על עצמך, פרידה פחות רשמית. לא מצאנו תשובה קבועה לבסלאמה, ואם אצלכם ענו משהו קבוע, נשמח לדעת מה.

נְמְשִי כְּפָּארָה עְלִיקnəmsi kǝppāṛa ʿălī-kמילולית: אלך להיות כפרה בשבילך.

אני אוהבת אותך כל כך שאקח עליי את החטאים שלך, כמו הקרבן של יום כיפור. בעברית זה התקצר לכפרה עליך, ואחר כך לכפרה.^{2, 4, 22}

רוזנטל כותב שזה נאמר 'בעיקר על ידי אימהות לילדיהן'. סיבוני רשם לפחות שלוש הגיות של המילה כפרה, ובאקדמיה ללשון מסבירים את כפרה שלי כקיצור של אני אהיה כפרתך, אולי לפי ביטוי ערבי שפירושו אהיה הפדיון שלך.

תִּמְזוֹג מהעוף והתפוחי אדמהמילולית: תשפוך מהעוף ומהתפוחי אדמה.

תגיש, תשים בצלחת. בעברית של בית מרוקאי מוזגים גם אוכל מוצק, כי בערבית היהודית אותם פעלים, יְכְּבְּבּ ויְסֶקִּי, משמשים גם לנוזל וגם למוצק.³

אמא, כשהיא מגישה. רוזנטל קרא לטור שלו על המחקר של הנשקה כפרה עליך, תמזוג לי את התפוחי אדמה.

נתנה לו חצי לחם, עָזְבָה חצי בשבילומילולית: נטשה חצי בשבילו.

השאירה לו חצי. העזיבה כאן באה מהפועל המרוקאי ח׳ללה, שפירושו גם לעזוב וגם להשאיר.³

מכווחה

אישה עם כוח רצון, עקשנית.^{4, 3}

המילה נבנתה בערבית היהודית מהמילה העברית כוח, בתבנית ערבית, ואחר כך חזרה לעברית. סיבוני מעיר שמי שאומרים אותה חושבים לא פעם שזו מילה מרוקאית רגילה.

אל תתגז׳דרימילולית: אל תקונני כמו בהלוויה.

אל תקונני על המזל שלך, אל תעשי מזה הצגה. רוזנטל כותב שהתגז׳דר פירושו התאבל, התעצב.^{4, 3}

המקור בפועל המרוקאי גז׳דר, לקונן בהלוויה, וסיבוני מוצא לו שורש במילה ברברית לקריאות של הנשים בהלוויה.

מְסְכִּין, מסכןmskīn

בערבית מרוקאית זה מי שמעורר רחמים. בעברית של בית מרוקאי, לפי הנשקה, מסכן הוא אדם טוב ונוח, כזה שרוצים לעזור לו.^{23, 3}

על אדם נוח וטוב לב, ולא על מי שאומלל.