בזאף
בזאף פירושה 'הרבה' או 'מאוד' בערבית המרוקאית. היא משמשת גם לכמות וגם לעוצמה, ובאה אחרי המילה שהיא מחזקת.
מקור המילה
בזאף באה מן הצירוף הערבי בלג׳זאף, שפירושו בערך 'בלי מידה', כלומר בכמות שלא נשקלה ולא נמדדה1. המילה ג׳זאף עצמה מיוחסת, בשלב קדום יותר, לפרסית, למילה גזאף, 'מופרז, מוגזם'1. בכתב ערבי היא נכתבת بزاف או بالزاف1.
לאן עברה
המילה עברה מן המרוקאית לשפות אחרות: לשפה הברברית של מרכז האטלס בצורה bzzaf, לצרפתית בצורה bézef, ולאיטלקית בצורה bizzeffe, 'בשפע'1. ההפך שלה במרוקאית הוא שוויה, 'קצת'.
בשימוש
בזאף באה אחרי המילה שהיא מחזקת: מזיאן בזאף, 'טוב מאוד', וכנבגיק בזאף, 'אני אוהב אותך מאוד'2. הז בה כפולה בהגייה1, ולכן יש שכותבים בעברית בזזאף.
דוגמאות
- מזיאן בזאף
- טוב מאוד
- כנבגיק בזאף
- אני אוהב אותך מאוד