פתגמים מרוקאים עם תרגום

אוכּאן כּרסי ז׳אז׳, אוכּאן ראו מננא דז׳אז׳u-kān kərši žāž, u-kān rāw mənna džāžמילולית: אילו הבטן שלי הייתה מזכוכית, היו רואים בה את התרנגולות.

אף אחד לא רואה מה אכלתי, אז אין מה לשאול. עוף היה האוכל של בית שיש בו כסף.⁹

זה מה שהשכנה מהסיפור ענתה. לזמי מביאה אותו גם על מי שאכלה עוגיות ליד שולחן, כשאף אחד לא ראה.

אוּחִידַה בוּחִידָא, כָּא יִתְכְּלוּ זְבּיְיבָּאתwḥīda b-wḥīda, ka-yətkəlu zbībātמילולית: צימוק אחרי צימוק, וככה נגמרים הצימוקים.

בסבלנות, דבר אחרי דבר, הכול נגמר.¹

הפועל כאן מתחיל בכא. בפתגמים של לזמי ושל חנונה הוא מתחיל בתא.

עְקְּל כְנוּנְתוּ פְל חָאיְ'טʿqəl ḫnūntu f-l-ḥāyəṭמילולית: הוא זכר את הנזלת שלו על הקיר.

קמצנות בלי גבול, של אדם שסופר אפילו את זה.¹³

רוביק רוזנטל מביא אותו מהמילון של חנונה, באותו טור שבו הוא מסביר מאיפה בא החנון של העברית.

אוז׳אהּ האד אל-נאס פחאל אוז׳אהּ אל-כּלאבּwžāh hād n-nās fḥāl wžāh l-klābמילולית: הפנים של האנשים האלה כמו פנים של כלבים.

על אנשים בלי בושה, שאומרים לך כל דבר בפרצוף.⁸

לזמי מסבירה אותו במילים 'פני הדור כפני הכלב'. את המקור של המילים האלה, המשנה במסכת סוטה, זיהינו אנחנו.

מָאסְיָ'א בְּ-פְלִיי'וּ, אוּ זָ'איָ'א בְּ-זְעְטָארmāšya b-flīyu, u-žāya b-zəʿtarמילולית: יוצאת לבקש מנתה, וחוזרת עם זעתר.

על אישה שעוברת משכנה לשכנה ומבקשת דברים קטנים, רק כדי שתהיה לה סיבה לצאת מהבית.²

חנונה מביא אותו כדוגמה למשחק השרשרת. המבוגרים קוראים לו 'פתגם לא יפה', ועונים עליו בפתגם שני.

עונים: מְשָאת לָאלְלָא תְזִ'יבּ לְ-קְּזְבּוּר, זָאת חְבְּלָא סְבְּע סְהוּר. הלאללה, הגברת, הלכה להביא כוסברה, וחזרה בחודש השביעי להיריון.

תנפעו גיר לעסאtənfʿu ġīr l-ʿṣaמילולית: רק מכות יעזרו לו.

ככה זה נשמע. חנונה מסביר שהמבוגר שאומר את זה מתכוון ללעססא, עם ס כפולה, השגחה. ילד פרוע צריך שמישהו ישגיח עליו, כדי שלא ייפול ויקבל מכה.⁴

מבוגרים אומרים את זה כשהם רואים ילד משתולל.

אחטבּ אל חטבּ מא חדדו רטבּḥṭəb l-ḥṭəb mā ḥəddu rṭəbמילולית: תחטוב את העצים כל עוד הם רטובים.

מחנכים ילד כשהוא עוד קטן. לזמי משווה ל'הכה בברזל בעודו חם'.^{11, 14}

אצל יהודי עיראק יש את אותו רעיון. ברומן של יוסי יונה, כפי שרוזנטל מביא, סועאד אומרת שלימוד בגיל רך הוא כמו חריטה באבן.

מְשָא דְלוּ, תְבְּעוּ לְ-חְבְּלmša dəlu, tbəʿu l-ḥbəlמילולית: הדלי הלך, והחבל הלך אחריו.

הקטן הולך אחרי הגדול. אומרים את זה על מי שמחקה מישהו אחר, ועל ילד שיצא בדיוק כמו ההורים שלו.²

חנונה כותב שהפתגם כמעט מעתיק את המדרש, 'הלך החבל אחר הדלי', בתנחומא. יש לו גם קריאה נסתרת גסה, ואותה נשאיר לחנונה.

אוכּאן ערפת מאמא מא בּייא, תסדד לי ראסי בחבל אל-מתנייהu-kān ʿrfət māma mā biyya, tsədd-li rāsi b-ḥbəl l-mətnīyaמילולית: אילו אמא ידעה מה יש בי, היא הייתה קושרת לי את הראש בחבל כפול.

אומרים את זה על תינוק שבוקעות לו שיניים, ועל מי ששומר את הצרות שלו לעצמו.⁹

אַזִי יָא יִממָּא, נוּרִילְקְ דָאר בוֹיaži ya yəmma, nwərri-lək dār bbūyמילולית: בואי, אמא, אראה לך את הבית של אבא שלי.

אומרים את זה למי שבא 'לגלות' לך משהו שכולם כבר יודעים. האמא, אחרי הכול, גרה בבית הזה.¹

אבּי'אצ׳ לי ענדו בוהּ, יתקקיbīāḍ lli ʿəndu bbāh yttəkkaמילולית: אשרי מי שיש לו אבא להישען עליו.

מי שיש לו אבא יכול להישען עליו, ולפי לזמי גם לנמנם עליו קצת, כי זה אותו פועל.⁷

אַבִייָאדְךּ ווּאָבייָאד לְמְרָא דִי ווּלְתְךּa-bīyāḍ-ək u-a-bīyāḍ l-mra dī wəldtəkמילולית: איזה מזל יש לך, ולאישה שילדה אותך.

מחמאה שמכניסה גם את האמא.¹

אצל בן עמי זה הפתגם הראשון באוסף.

אום תא תסתתר ולז׳ארא תא תפצ׳חumm ta-tstər u-l-žāra ta-tfḍəḥמילולית: האמא מכסה, והשכנה חושפת.

אמא מסתירה את מה שהילדים שלה עשו, ושכנה מספרת לכל הרחוב.¹⁰

לזמי כותבת שבחלק מהערים במרוקו אומרים כא במקום תא.

אילא אוצל אל כּתף על אל כּתף, רד בּאלךּ אל תתלפאīla wṣəl l-ktəf ʿla l-ktəf, rədd bālək la ttləfמילולית: כשהכתף מגיעה לכתף, תיזהר שלא תחליק.

אומרים את זה על אמהות ובנות. כשהבת כבר גבוהה כמו אמא שלה, צריך לבחור מילים, כי המילה שלה שוקלת עכשיו כמו המילה שלך.¹¹

אילא האד אל בּלע׳א, יבּקא חפי'אןīla hād l-bəlġa, ybqa ḥfyānמילולית: אם זו הנעל, עדיף להישאר יחף.

על בעל לא מתאים. הנעל בפתגם היא הגבר: נעליים היו יקרות, ומי שהיו לו נעליים היה זה שהביא פרנסה.¹²

לרוב אמא מרוקאית אומרת את זה לבת שלה. אמא של לזמי הפכה את הכיוון. אחד הבנים שלה הביא הביתה בחורה שנשארה אצלם שבוע, והיא לקחה אותו הצידה ואמרה לו את הפתגם הזה.

אוכאן חבּונאה כיפאס חתבּונא, לאבאס עלא בונאu-kān ḥəbbūna kīf ma ḫəṭbūna, la-bās ʿla bbūnaמילולית: אילו אהבו אותנו כמו שחיזרו אחרינו, לאבא שלנו היה טוב.

על אישה שהתאכזבה מהנישואים ולמדה לחיות איתם.⁹

לְ-מְרָא תְפְרְרְח, אוּ לְ-מְרָא תְקְּרְּרְּחl-mṛa tfəṛṛəḥ, u-l-mṛa tqəṛṛəḥמילולית: האישה מביאה שמחה, והאישה מביאה חורבן.

השמחה של הבית תלויה באישה. חנונה מוצא בו גם קריאה מעולם האיפור: במקום למרא, האישה, אפשר לשמוע מררא, לפעמים. לפעמים היא עושה ציפורניים, ולפעמים פודרה. לדעתו הפתגם קורץ לקלישאה של עצמו.²

לידו חנונה שם את משלי, 'חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו', ופתגם ספרדי ישן שבנוי בדיוק ככה.

זָ'א י'בּוּסְהָא, עְמְמָאהָאža ybūsha, ʿmmāhaמילולית: בא לנשק אותה, ועיוור אותה.

על מי שבא לעזור ועשה נזק גדול יותר.^{2, 15}

בערבית של הלבנט יש פתגם עם אותו סוף, ושם בא למרוח לה כוחל בעין. אצל חנונה, בערבית היהודית של מרוקו, זו נשיקה, ואת הנוסח עם הכוחל לא מצאנו אצל אף אחד מהאספנים של יהודי מרוקו.

אייואא די-רכּבּ לקסבּה, קולולו יז׳יךּ מבּרוךּ לעוואדaywa dī rkəb l-qəsba, qūlū-lu yžīk mbrūk l-ʿawdמילולית: מי שרוכב על הקנה, תגידו לו מזל טוב על הסוס.

על מי שלא מקשיב. מזהירים אותו פעמיים, ואז מאחלים לו בהצלחה ונותנים לו ללכת בדרך שלו.¹¹

לזמי מזכירה שילדים היו רוכבים על קנה וצועקים 'דיה סוסה'.

אוררילו צ׳או, יוריךּ אלט'למאwərrī-lu ḍaw, ywərrīk ḍ-ḍlmaמילולית: תראה לו אור, והוא יראה לך חושך.

לזמי מסבירה אותו כעצה לאישה: לא להראות לבעל או לילד את כל הטוב שבך, כי ינצלו אותו.¹¹

אוּזְה זְדִּידָא ווּקְּלְבְ בְּלָא חְסִיפָאwžəh ždīda u-qəlb bla ḥsīfaמילולית: פנים חדשות, ולב בלי טינה.

על מי שרוצה להתחיל מחדש עם אנשים.¹

י'כְסְסְלוּ כְּפְפוּסְכּyəġsəlu ḫfūsəkמילולית: הכסף שלך רוחץ לך את הלכלוך.

כסף מכסה על בושה.²

חנונה מביא לידו את הגמרא בקידושין, 'כסף מטהר ממזרים', ואת הספר מעבר יבק, 'הממון מכסה את הבושת'. ויש פתגם מרוקאי שעונה לו.

עונים: אוּזְ'ה תָא י'עְמְלוּ לְ-פְלוּס, אוּ לְ-פְלוּס מָא י'עְמְלוּ אוּזְ'ה. הפנים עושות כסף, והכסף לא עושה פנים.

אוקקפו עלא ראסו, יעבבי באסוwqqfu ʿla rāsu, yʿəbbi bāsuמילולית: תעמידו אותו על הראש, והוא עדיין ייקח רק את המזל הרע שלו.

את הגורל אי אפשר לשנות, גם אם הופכים את האדם על הראש.¹⁰

אוּחִידַה מְעָא אְללָּאה, ווּלָא מִיָּא מְעָא לְעְבְדwḥīda mʿa ḷḷāh, u-la mīya mʿa l-ʿbədמילולית: אחת עם אלוהים, ולא מאה עם בן אדם.

בן עמי מסביר שאלוהים סולח לבן אדם, ובן אדם לא סולח.¹

אוּזְה סָארְפָא מָא תְכְפָא ווּאַכָא תוּקְפְהָא בְּלְחְלְפָאwžəh sārfa mā txfa wāxxa twəqqfha b-l-ḥalfaמילולית: פנים של זקנה לא מסתתרות, גם אם תעמיד לה את הקמטים בזרד.

את הגיל אי אפשר להסתיר.¹

סארפא היא שארפא, זקנה, בהגייה היהודית שאומרת ס במקום ש. יש נוסח שבו במקום 'תעמיד' כתוב 'תייפה'.

לְ-לְסָאן מָא פִיהָא עְדְ֘ם, אוּ לִי טְוָ'אה מָא יְ'נְדְדְםl-lsān mā fīhā ʿḍəm, u-lli ṭwāh mā yəndəmמילולית: בלשון אין עצם, ומי שמקפל אותה לא מתחרט.

מי ששולט בלשון שלו לא מצטער.^{2, 3}

זו הדוגמה שחנונה בוחר כדי להסביר את המענא. אם אומרים את הד׳ בלי ההדגשה, ותְוָ'א במקום טְוָ'א, הפתגם אומר שהלשון לא הורגת ושמי שמתווכח לא מתחרט, כלומר את העצה ההפוכה. ביידיש ללשון אין עצמות, ובנוסח הארוך יותר היא שוברת עצמות.

לְ-כְּלָאם לְדִיד, תָא-יְ'חְלְלוּ לְ-בִּיבָּאן דְל חְדִידl-klām ldīd, ta-yḥəllu l-bībān dəl ḥdīdמילולית: דיבור טעים פותח דלתות של ברזל.

מי שמדבר בעדינות מקבל הכול.²

חנונה משווה למשלי, 'מענה רך ישיב חמה'. גם כאן יש קריאה נסתרת: עם לְ-דִיד, ההפך, ועם חְדִית במקום חְדִיד, יוצא שדיבור הפוך פותר את החידה.

אִילָא כָּאן מְחְדְדְת הְבִּיל, יְ'כּוּן מְתְסְנְת עָאקְּלīla kān mḥəddət hbīl, ykūn mtsənnət ʿāqəlמילולית: אם המספר טיפש, שיהיה המקשיב נבון.

את מה ששומעים צריך לשפוט לבד.²

בקריאה הנסתרת המקשיב הנבון יבייש את המספר. חנונה שם את הפתגם הזה בסוף המאמר שלו על המענא, ומתכוון גם לעצמו.