פסח אצל יהודי עיראק

ההכנות

לפי עדות של ילידת בצרה, את המצות לא קנו אלא אפו בבית: טחנו קמח, לשו ואפו מהר את הרקיקים, והנשים עברו מבית לבית ועזרו זו לזו באפייה¹. בעדות של ילידת טוז ח׳ורמאטו מתואר שהגברים לשו את הבצק, והנשים, בקבוצות של ארבע או חמש, רידדו אותו והעבירו אותו מיד ליד עד האפייה². כלים לפסח נשמרו בארון מיוחד כל השנה, ומי שלא היו לו כלים נפרדים הכשיר את כליו בהגעלה, כלומר טבילה במים רותחים; בבצרה, לפי העדות, זו הייתה עבודת הנשים^{1, 2}. את הסילאן, דבש התמרים, הכינו בבית: השרו תמרים במים יומיים, בישלו אותם וסחטו, ובליל הסדר הוסיפו לסילאן אגוזים כתושים¹.

בלי חלב

היו משפחות שלא אכלו מוצרי חלב בפסח^{4, 2}. לפי עדות של ילידת כרכוך, במשפחתה נמנעו בחג משמנת, מיוגורט ומחלב, מתוך מחשבה שחלב שעומד מחמיץ ולכן הוא חמץ, והיא שמרה על המנהג גם בישראל⁴. ילידת טוז ח׳ורמאטו מספרת שהלבן, מוצר חלב חמוץ, לא נחשב כשר לפסח בעיראק, ושאמה נבהלה כשהגישו לבני המשפחה לבן במחנה העולים בפסח הראשון שלהם בישראל².

ההגדה בערבית

בליל הסדר קראו את ההגדה בעברית, ואחרי כל קטע את תרגומה לערבית יהודית, שנקרא שרח, כלומר פירוש^{1, 5}. את הא לחמא עניא שרו בעברית ובערבית יהודית³. בין הספרים של הקהילה שנמצאו בבגדאד ב־2003 יש הגדה בכתב יד מ־1902 עם תרגום לערבית יהודית, שכתב ועיטר נער, כנראה מבגדאד⁶. ילידת בצרה מספרת שבמשפחתה נמשך הסדר לעיתים עד ארבע לפנות בוקר¹.

ממצרים לירושלים

את האפיקומן עטפו במטפחת וקשרו על כתפו של הילד הצעיר, או על כתפי כל הילדים^{1, 3}. אחד המסובים שאל את הילד מאין הוא בא, והילד ענה "ממצרים", ולשאלה לאן הוא הולך ענה "לירושלים"¹. בטוז ח׳ורמאטו, לפי עדות, הילדים התחפשו לזקנים בגלימות של הסבתא והאב, עם מקלות וכרים על הגב, דפקו בדלתות ונדחו, ורק אחרי שאמרו שבאו ממצרים והולכים לירושלים הוכנסו; ההצגה נערכה לפני מה נשתנה².

על השולחן

במשפחות של יוצאי בגדאד שמתוארות בכתבה על סדר עיראקי, את מקום החרוסת תפס החלק, סילאן עם אגוזי מלך קצוצים, שאכלו גם בכריכה עם המרור³. באותן משפחות, בסידני ובבומביי, הכרפס הוא עלי סלרי בלימון, המרור חסה, והביצה נאכלת מיד אחרי מה נשתנה³. באותן משפחות אוכלים אורז בפסח³. בעת אמירת עשר המכות שפך בעל הבית יין לכלי נפרד, שאחר כך נזרק; בעדות מבצרה מתוארים מים שנשפכו לקערה קטנה על כל מכה^{3, 1}. לפי עדות מבצרה הועמד כיסא לאליהו הנביא, ואיש לא ישב בו¹.

המועדים הקרובים