רדיפת יהודי עיראק ב־1948
רדיפת יהודי עיראק ב־1948 היא סדרת הצעדים שנקטה ממשלת עיראק נגד היהודים בשנת הקמת מדינת ישראל: הציונות נעשתה עבירה פלילית, מאות יהודים נעצרו, כ־1,500 עובדי מדינה יהודים פוטרו, ואיש העסקים שפיק עדס נתלה בבצרה ב־23 בספטמבר 19481, 2, 3.
הרקע
ב־1948 הצטרפה עיראק למלחמה נגד מדינת ישראל שזה עתה קמה, ובמדינה הוכרז משטר צבאי, וחדשות החזית צונזרו1, 4. לפי ההיסטוריון משה גת, הקמת מדינת ישראל סימנה את תחילתה של מדיניות מכוונת להוציא את היהודים מן העמדות הכלכליות שהחזיקו בהן זמן רב5.
הציונות כעבירה
לפי מקור אחד, ב־19 ביולי 1948 הוסיפה עיראק את הציונות לחוק העונשין מספר 51, כעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, והספיקו שני עדים מוסלמים כדי להאשים יהודי1. לפי מקור אחר, בקיץ 1948 נעשתה הציונות עבירה שדינה מוות, ומאות יהודים נשפטו; רובם נקנסו ואחרים נשלחו לתקופות מאסר ארוכות2. אלפי בתים של יהודים נערכו בהם חיפושים, ומאות יהודים נעצרו1.
שפיק עדס
שפיק עדס היה סוכן חברת פורד בעיראק, מן העשירים ביהודי המדינה, וידיד של העוצר עבד אל אילה; הוא לא היה מעורב בענייני הקהילה ולא נודע כתומך בציונות2, 1. בספטמבר 1948 הועמד לדין לפני בית דין צבאי באשמת מכירת ציוד צבאי עודף לציונים, ובהאשמות נוספות של ציונות וקומוניזם2. המשפט נמשך שלושה ימים, ועורכי הדין שלו התפטרו אחרי שהשופט סירב לאפשר להם להביא עדים2. הוא נידון למוות ולתשלום של 5 מיליון דינר2, 3; לפי מקור אחר הקנס היה 20 מיליון דולר, ורכושו חוסל1. ב־23 בספטמבר 1948 נתלה בכיכר שליד ביתו בבצרה, לפני 12,000 עד 15,000 צופים, לפי המקורות השונים2, 3. אשתו ביקשה חנינה מן העוצר, אך יועציו הזהירו אותו מפני הלך הרוח בציבור2.
פיטורים והגבלות
באוקטובר 1948 פוטרו לפי ההערכה כ־1,500 יהודים ממשרות ממשלתיות, ומהם כ־350 מהנהלת הרכבות בלבד1. התהליך הגיע לפיטורים כמעט מוחלטים של יהודים ממשרדי הממשלה5. הבנקים היהודיים איבדו את הרישיון לייבא מטבע חוץ1. חלקם של היהודים ביבוא, שהיה כ־95 אחוזים לפני מלחמת העולם השנייה, ירד לכ־20 אחוזים אחרי 19485.
הבריחה דרך איראן
בנובמבר 1948 הוברחו דרך איראן 26 הבורחים הראשונים1. לפי מקור אחד, אחרי ששולם שוחד של כ־450,000 דולר, בעיקר לראש ממשלת איראן, פתחה איראן את גבולה לבורחים, ומספרם עלה לכ־1,000 בחודש1. בשנים שאחר כך העבירה תנועת החלוץ קבוצות של צעירים שלא כחוק, ברגל, ברכבת ובמשאיות6. ב־1950 התירה עיראק ליהודים לצאת בתנאי שיוותרו על אזרחותם2, 7.
ראו גם
מקורות
- The expulsion that backfired: When Iraq kicked out its Jews (Edwin Black), The Times of Israel, 31 במאי 2016. חוק 51, החיפושים, עדס, הפיטורים, הבנקים, הבריחה דרך איראן
- The execution that marked the end of Iraqi Jewry (Lyn Julius), The Jerusalem Post, 14 בספטמבר 2023. המשפט, הקנס, התלייה, 15,000 צופים, החנינה
- Shafiq Ades, Wikipedia. מקור מקביל: 12,000 צופים, 5 מיליון דינר; הפניות לגת, בשקין, לוין
- After Millenia, U.S. National Archives and Records Administration. עיראק במלחמה, מעצרים ורדיפות, ההוצאה להורג בספטמבר 1948
- The Socio-Economic Patterns of Iraqi Jewry in the Twentieth Century (Moshe Gat), Jewish Political Studies Review, Jerusalem Center for Public Affairs. מדיניות ההוצאה מן הכלכלה, הפיטורים, חלקם ביבוא
- Zionism, מרכז מורשת יהדות בבל. ההעפלה ברגל, ברכבת ובמשאיות
- Tasqit, מרכז מורשת יהדות בבל. חוק הוויתור על הנתינות, 9 במרץ 1950