אצלנו בבית
אצלנו בבית
וואטסאפetzlenu.babait@gmail.comאינסטגרםפייסבוקביטול עסקה

כרכוך

נכתב גם: כירכוך, קירקוק, כרכוכ, יהודי כרכוך, Kirkuk.

גבעה עם חורבות ומבנים עתיקים, ומסביבה העיר כרכוך
המצודה העתיקה של כרכוך על גבעה במרכז העיר, במבט מן האוויר. צילום: Enasiqph, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף. הותאם לגודל.

כרכוך היא עיר בצפון עיראק, שהייתה בה קהילה יהודית מן המאה השבע עשרה ועד שכל יהודיה עלו לישראל בשנים 1950 ו־19511. במפקד 1947 נמנו בעיר 2,350 יהודים1.

ראשית הקהילה

היישוב היהודי הראשון הידוע בכרכוך הוא מן המאה השבע עשרה, ובמאה השמונה עשרה סחרו יהודי העיר בעיקר עם בגדאד1. לפי עדויות של נוסעים מן המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, חיו בעיר כמאתיים משפחות יהודיות ברובע נפרד1. לפי מקור אחד, רוב תושבי העיר היו טורקים, ויחס האוכלוסייה ליהודים היה ברובו עוין1. החוקר אברהם בן יעקב כלל את כרכוך בספרו על קהילות יהודי כורדיסטן1. ההיסטוריון משה גת מונה את כרכוך עם ארביל ומוסול בין הקהילות של צפון עיראק, שבהן חיו בסוף התקופה העות׳מאנית גם יהודים עניים רבים2.

מלחמת העולם הראשונה והנפט

במאי 1918 כבשו הבריטים את העיר בעזרת תושביה הנוצרים והיהודים; הטורקים חזרו אליה כעבור שבועיים ורדפו את היהודים שלא עזבו עם הבריטים1. אחרי המלחמה גדלה האוכלוסייה היהודית, בעיקר כשכרכוך נעשתה מרכז של תעשיית הנפט1. לפי המפקדים, במחוז כרכוך חיו 1,400 יהודים ב־1920, 2,633 ב־1932, וכ־4,025 ב־19473. היהודים התפרנסו ממסחר, מרוכלות וממלאכה1.

חינוך

חברת כל ישראל חברים פתחה בכרכוך בית ספר יסודי ב־1913, והוא נסגר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה1. ב־1934 ייסד הנדבן אליס כדורי בית ספר יהודי בעיר1. בשנות הארבעים סיימו צעירים יהודים את בית הספר התיכון הממשלתי, והיו שהגיעו לתואר אקדמי1. משפחות אחדות יצאו מן הרובע הסגור ובנו בתים בשכונות אחרות1.

שנות הארבעים והעלייה

בכרכוך לא היו פרעות ביהודים, גם לא ב־1941, בניגוד למקומות אחרים בעיראק1. כל יהודי העיר עלו לישראל בשנים 1950 ו־19511.

מנהגים

מכרכוך הוקלטו עדויות על מנהגי חג: את הכאהי הכינו רק בשבועות, ביום שאחרי שבועות יצאו המשפחות אל הנהר, ובפסח היו משפחות שלא אכלו מוצרי חלב4. הוקלט ממנה גם שיר חינה של נשים5.

ראו גם

מקורות

  1. Kirkuk, Encyclopaedia Judaica, באתר Jewish Virtual Library. המקור הראשי; ביבליוגרפיה: א. בן יעקב, קהילות יהודי כורדיסטן (1967)
  2. The Socio-Economic Patterns of Iraqi Jewry in the Twentieth Century (Moshe Gat), Jewish Political Studies Review, Jerusalem Center for Public Affairs. קהילות הצפון
  3. Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). טבלת המחוזות 1920, 1932, 1947
  4. חגים ומאכלים, שפת אם, לשון: הפרויקט לתיעוד שפות יהודיות. כאהי, הנהר, פסח בלי חלב
  5. Ḥenna song, Mother Tongue, lashon.org. שיר חינה

הסל שלכם