מוסול

נכתב גם: מוצל, מוסל, יהודי מוסול, יהדות מוסול.

מדפים עמוסים בקומקומים, סירים ומגשי נחושת בחנות קטנה
חנות כלי נחושת מסורתית במוסול, ועל המדפים קומקומים, סירים ומגשים ישנים. צילום: Abdulsalam Al Dabbagh, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף. הותאם לגודל.

מוסול, העיר הגדולה של צפון עיראק על נהר החידקל, הייתה מקום מושבה של קהילה יהודית עתיקה, שלפי מקור אחד מנתה בשיאה כ־8,000 נפש4. במפקד 1947 נמנו בעיר 5,688 יהודים, ובשנות החמישים עלו כולם לישראל1.

ראשית הקהילה

לפי המסורת, יהודים ישבו באזור מאז הגלו מלכי אשור את תושבי ממלכת ישראל, ומוסול נבנתה סמוך לחורבות נינווה1, 4. כשכבשו המוסלמים את העיר בסביבות 637 כבר היה בה רובע יהודי4. במאות הראשונות של האלף השני עמדו בראש הקהילה נשיאים שייחסו את עצמם לבית דוד4. הנוסע בנימין מטודלה כתב במאה השתים עשרה שחיים בעיר כ־7,000 יהודים, ובראשם רבי זכאי הנשיא1. כעשר שנים אחריו מצא בה רבי פתחיה מרגנסבורג יותר מ־6,000 יהודים ושני נשיאים1. בסוף המאה הארבע עשרה פגע טימור לנג בתושבי העיר, ובתחילת המאה השש עשרה עוד פעלה בה ישיבה גדולה1. במאות השש עשרה והשבע עשרה הקים הרב שמואל ברזאני ישיבות באזור, ובהן במוסול עצמה4.

בעת החדשה

ב־1848 מצא הנוסע בנימין השני במוסול כ־450 משפחות יהודיות, שעסקו בין השאר בייצור בדי מוסלין1, 4. מספר היהודים בעיר נשאר כ־3,000 עד תחילת המאה העשרים1. בעיר דיברו היהודים ערבית, ואילו בכפרים שבסביבה דיברו יהודים ארמית חדשה4. אחרי פתיחת תעלת סואץ נחלשה כלכלת הצפון, ויהודים רבים עברו מן העיר לבגדאד1, 2. רוב בני הקהילה היו עניים, וחיו ברובע היהודי שבגדה המזרחית של הנהר1, 4.

המאה העשרים

במפקד 1947 נמנו במוסול 5,688 יהודים, ובמחוז כולו כ־8,6961, 2. לפי נתוני העוסקים בעלייה ב־1950 חיו בצפון עיראק, במוסול ובכירכוך, כ־18,000 יהודים5. בתי ספר של כל ישראל חברים נפתחו ב־1906 לבנים וב־1912 לבנות, ונסגרו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה; בסביבות 1930 הקים הנדבן אליעזר כדורי (1867 עד 1944) בתי ספר לבנים ולבנות1, 4. מאז שנות העשרים כיהן הרב שלמה ברזאני כרב הראשי של הקהילה, עד שעלה לישראל ב־19511. לפי מקור אחד, יהודי מוסול עלו לישראל בשנים 1950 עד 19551.

מה נשאר

בית הכנסת הגדול של מוסול, מן המאה השמונה עשרה, ניזוק בשנות החמישים ונהרס בשנות התשעים4. בית הכנסת ששון, מן המאה השבע עשרה, עומד חרב בסמטה בעיר, וקירותיו נצבעו בציורים3. בעיר היה גם ציון הקבר המיוחס לנביא יונה, שסביבו נבנה מסגד נבי יונס; המסגד פוצץ והוחרב אחרי שארגון המדינה האסלאמית השתלט על העיר בקיץ 20144.

ראו גם

מקורות

  1. Mosul, Jewish Virtual Library (Encyclopaedia Judaica). בנימין מטודלה, 1848, 1947, בתי הספר, הרבנים, העלייה 1950 עד 1955
  2. Iraq Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library (על פי Encyclopaedia Judaica). נתוני המחוז, ההגירה דרומה
  3. Heritage of Iraq's last few Jews at risk, Ynetnews (AFP), 2022. חורבות בית הכנסת ששון
  4. יהדות מוסול, ויקיפדיה העברית. השיא של כ־8,000, הנשיאים, ברזאני, השפה, בית הכנסת הגדול, נבי יונס; נשען על עזרא לניאדו, יהודי מוצל (1981)
  5. "עליית עזרא ונחמיה": העלייה מעיראק (מתוך עולים בסערה, 1994), דבורה הכהן, יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. כ־18,000 יהודים בצפון, במוסול ובכירכוך

הסל שלכם