המסגרת (המחתרת היהודית במרוקו)

הקמת המחתרת

ביולי 1954 הוטל על המוסד, יחד עם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, להקים מחתרת יהודית במרוקו¹. ראש המוסד איסר הראל קיבל לכך את אישורו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, ולמרוקו נשלחו שליחים, רובם קציני צה״ל². המשלחת הראשונה של המוסד הגיעה באוקטובר 1955, ובנובמבר הוקמו בקזבלנקה התאים הראשונים של זרוע ההגנה העצמית, גונן^{1, 2}. בינואר 1956 קיבלה המחתרת את שם הקוד המסגרת¹.

חברי גונן גויסו בעיקר מתנועות הנוער הציוניות, ובהן הבונים, בני עקיבא ובית״ר, והתארגנו בתאים של חמישה או שישה אנשים שהכירו רק את מפקדיהם². הם התאמנו בנשק, שמרו על בתי כנסת ועל המלאח ואספו מידע על התקפות על יהודים².

הזרועות

למסגרת היו כמה זרועות: גונן להגנה עצמית; המקהלה, שעסקה בעלייה החשאית; המחול, שגייס צעירים מתנועות הנוער החלוציות וסייע למקהלה לאתר מועמדים לעלייה; וזרוע מודיעין שמרכזה ברבאט¹. לצדן פעל עורף של יהודים בעלי מעמד, שטיפחו קשרים בחברה המרוקאית¹. במחתרת היו מאות צעירים, בני הקהילות במרוקו ושליחים מישראל¹.

העלייה החשאית

אחרי העצמאות, ב־27 בספטמבר 1956, אסרו שלטונות מרוקו בצו רשמי את הגירת היהודים, ולפי אחד המקורות ההחלטה הייתה של המלך מוחמד החמישי^{1, 2}. מאז המסגרת עברה מהגנה על הקהילות להברחת יהודים^{2, 3}. בין 1956 ל־1961 הוציאה ממרוקו, במאות פעולות ביבשה, באוויר ובים, יותר מ־25,000 יהודים¹. מקורות אחרים מעריכים את העלייה החשאית בתקופה הזאת בכ־29,400 או בכ־30,000. הדרכים עברו מערי מרוקו למובלעות הספרדיות סאוטה ומלייה, ומשם למלגה, לגיברלטר ולמרסיי, ולפי המקורות שלטונות ספרד של פרנקו העלימו עין^{1, 2}. בשביל העולים הוכנו דרכונים מזויפים, ודרכונים שכבר שימשו נוקו ושימשו שוב².

בלילה שבין 10 ל־11 בינואר 1961 טבעה ספינת המחתרת אגוז, ונספו בה 43 עולים ואיש המוסד חיים צרפתי¹, וגם איש צוות ספרדי, בסך הכול 45 או 46 איש לפי מקורות שונים^{4, 5}. בתגובה הפיצה המסגרת ברחבי מרוקו כרוזים שדרשו חופש יציאה ליהודים, אלפים לפי מקור אחד וכ־10,000 לפי מקור אחר^{1, 6}.

מעצרים ועינויים

אחרי הפצת הכרוזים נעצרו חברי מחתרת רבים, נחקרו ועונו¹. רפאל ועקנין ומרסל רואימי מתו מן העינויים בכלא המרוקאי¹. לפי אחד המקורות, גופתו של ועקנין הועברה לצרפת ונקברה בירושלים².

אחרי מבצע יכין

בנובמבר 1961 החל מבצע יכין, שבו יצאו יהודים ממרוקו בהסכמת השלטונות, והמסגרת סייעה בארגון היציאה עד אמצע שנות ה־60¹. ב־2020 הוקמה באשדוד, ליד חוף הקשתות, אנדרטת יד הגבורה לזכר לוחמי המסגרת והמוסד בצפון אפריקה¹.