מלכי מרוקו והיהודים

הסולטן כמגן

לפני המאה העשרים חיו היהודים במרוקו כבני חסות, דימה, ושילמו מס גולגולת, והקהילה עמדה תחת חסותו הישירה של השליט^{3, 4}. המלאחים בערים נבנו לרוב ליד ארמון הסולטן או המושל, והחוקרים חלוקים אם המיקום נועד להגן על היהודים או להעמיד אותם תחת פיקוח⁵. סוחרים יהודים בשירות השלטון, תוג׳אר אלסולטאן, ניהלו חלק גדול מן הסחר הבינלאומי של הממלכה, בעיקר במוגדור⁴.

מוחמד החמישי ותקופת וישי

אחרי תבוסת צרפת ב־1940 הנהיג הממשל הצרפתי במרוקו את חוקי היהודים של משטר וישי, והסולטן מוחמד החמישי חתם על שני הצווים, הדהירים, ב־31 באוקטובר 1940 וב־5 באוגוסט 1941¹. הצווים הגבילו את התעסוקה של יהודים וסגרו בפניהם מקצועות, והצו של 1941 חייב יהודים לחזור לגור במלאח^{1, 2}. הטלאי הצהוב לא נאכף במרוקו².

לפי מברק של שלטונות וישי מ־24 במאי 1941, הסולטן התנגד לצעדים, ובחגיגות הכתר של אותה שנה כיבד בפומבי את נציגי הקהילה היהודית¹. ההיסטוריונית סופי וגנהופר כותבת שהמברק אינו מעיד על מעשה הצלה ממשי, ושעדויות רבות על הסולטן הן עדויות בעל פה שחוזרות בלי ביקורת¹. לדבריה, המשפט המפורסם שמיוחס לו, שאין במרוקו יהודים אלא נתינים מרוקאים, נעשה לאגדה, ובעדויות עליו מתערבבים עובדות, שמועות ואגדות¹. יש הרואים בו חותמת גומי של השלטון הצרפתי, ויש המדגישים את מאמציו להגן על היהודים בתנאי הכיבוש².

ב־2007 שוחחו ראשי הקהילה היהודית במרוקו עם נשיא ישראל שמעון פרס על הצעה להכיר במוחמד החמישי כחסיד אומות העולם¹. לפי וגנהופר, המקורות שנבדקו עד אז לא אפשרו הכרעה¹. לפי מקור אחר, עמדת יד ושם היא שמוחמד החמישי אינו עומד באמות המידה, משום שלא סיכן את חייו להצלת יהודים².

אחרי העצמאות

עם העצמאות ב־1956 הבטיח מוחמד החמישי ליהודים זכויות שוות לזכויות המוסלמים וחופש דת, ויהודים כיהנו בתפקידים בכירים בממשלה, ובהם שר הדואר^{2, 6}. באותה עת נאסרה על היהודים ההגירה לישראל⁶. ב־22 בפברואר 1961 הודיע שר ההסברה של מרוקו שהמלך הסכים לבטל את ההגבלות על יציאת יהודים, בתנאי שארגונים זרים לא יעודדו את ההגירה ושהדרכונים לא יהיו תקפים לישראל⁷. לפי אותו דיווח, שר הפנים הוסיף שיהודים שייסעו לישראל יאבדו את רכושם ואת אזרחותם המרוקאית⁷. מוחמד החמישי מת ב־26 בפברואר 1961, ובנו חסן השני, שעלה לשלטון, חתם על ההסכם החשאי שאפשר את מבצע יכין^{2, 8}.

מוחמד השישי

בחוקה של מרוקו משנת 2011 נכתב שאחדות האומה מורכבת ממרכיבים ערביים אסלאמיים, ברבריים וסהרואיים, ושהיא מועשרת גם בהשפעות אפריקאיות, אנדלוסיות, עבריות וים תיכוניות⁹. החוקה קובעת שהמדינה, שדתה האסלאם, מבטיחה לכל אדם חופש פולחן, ושהמלך הוא הערב לכך⁹. בדצמבר 2021 דווח שהמלך מוחמד השישי הורה לשקם מאות בתי כנסת, בתי קברות ואתרי מורשת יהודית, ובהם בית הקברות היהודי בפאס, ולהחזיר לכמה שכונות יהודיות את שמותיהן המקוריים¹⁰.

ב־22 בדצמבר 2020 נחתמה ברבאט הצהרה משותפת של מרוקו, ארצות הברית וישראל על חידוש היחסים, ובה נזכרים הקשרים המיוחדים של המלך עם הקהילה היהודית המרוקאית במרוקו, בישראל ובמקומות אחרים¹¹. ליד המלך מכהן יועץ בכיר יהודי, אנדרה אזולאי⁴.