מלאח

מקור השם

השם בא מן המילה מלח, שמשמעה בערבית כמו בעברית, ועל הסיבה לשם יש כמה גרסאות^{1, 2}. לפי ההסבר המקובל, הרובע היהודי הראשון בפאס נבנה ליד מקום מלוח, אגם או מחסן מלח, והשם היה בתחילה שם מקום בלי משמעות שלילית^{1, 2}. לפי גרסה אחרת השם בא מן המסחר במלח, שהיה בידי יהודים¹. גרסה שלישית, שמובאת בכמה מקורות, קושרת את השם לעבודה שהוטלה על יהודים: המלחת ראשיהם של מוצאים להורג לפני שהוצגו בפומבי^{1, 3}. במרוקו נקראו בשם הזה גם רובעים יהודיים בכפרים, ובתטואן נקרא הרובע בשם הספרדי חודריה^{1, 2}.

מתי נבנו המלאחים

המלאח הראשון הוקם בפאס אל ג׳דיד, העיר החדשה, בשנת 1438 לפי כמה מקורות, והמחקר חלוק בשאלה אם היהודים הועברו אליו בבת אחת או בשלבים^{1, 2, 3}. המלאח השני הוקם במרקש במחצית השנייה של המאה ה־16, ליד הקסבה: לפי מקור אחד ב־1557 עד 1558, ולפי אחר ב־1568^{1, 2}. במכנאס העביר הסולטן מולאי אסמאעיל את היהודים לרובע נפרד ב־1682^{1, 2}.

בימי הסולטן מולאי סלימאן, שמלך מ־1792 עד 1822, הוקמו מלאחים בערים נוספות, ובהן רבאט, סלא, מוגדור ותטואן¹. המלאח של קזבלנקה היה יוצא דופן: לא הייתה לו חומה ולא שער, ובשוליו גרו יהודים ומוסלמים זה לצד זה². בהרי האטלס, בריף ובשולי הסהרה נקרא מלאח גם כפר פתוח שגרו בו יהודים בלבד².

החיים במלאח

בערים שהיה בהן מלאח נאסר על יהודים לגור מחוצה לו, ובדרך כלל גם לצאת ממנו בלילה, וכמעט לא התירו להרחיב אותו¹. במלאח היו בתי כנסת, בית קברות, שוק כשר, בתי ספר ומקוואות, והשווקים שלו משכו גם קונים מוסלמים². עם השנים נעשו המלאחים צפופים, ובחלקם שררו עוני ומחלות^{1, 2}.

החוקרים חלוקים בשאלה מה הייתה תכלית המלאח. הקרבה לארמון הגנה על היהודים בתקופות של פרעות, ובאותה עת הקלה על השלטון לפקח עליהם ולגבות מהם מסים^{1, 2}. ההיסטוריונית סוזן גילסון מילר ושותפיה שואלים אם המלאח בודד את היהודים, הגן עליהם או שניהם, ורואים במיקומו ליד הארמון סימן לתלות היהודים בשליט².

פרעות במלאחים

החומה לא מנעה פרעות. ב־1465, במרד נגד הסולטן עבד אלחק השני ווזירו היהודי, הותקף המלאח של פאס ונהרגו בו יהודים רבים². בימי הסולטן מולאי יזיד, בשנים 1790 עד 1792, נשדדו מלאחים בכמה ערים. לפי ההיסטוריון יוסף טולדנו, במכנאס נמשכה הביזה 21 יום, עד ערב שבועות, ובתאזה גורשו היהודים מן המלאח וגרו במערות ליד העיר⁴. לפי מקור אחר, באותן שנים גורשו יהודי פאס לקסבה סמוכה ובית הכנסת במלאח נהפך למסגד, ואחרי מות הסולטן הוחזר המלאח לקהילה².

המאה העשרים

אחרי שמרוקו נעשתה מדינת חסות צרפתית ב־1912, הותר ליהודים לגור מחוץ למלאח, והצעירים והאמידים יצאו ראשונים לשכונות האירופיות¹. במכנאס בנתה הקהילה מלאח חדש ומרווח כדי לעצור את העזיבה¹. בימי משטר וישי הוחזרו למלאח יהודים שגרו מחוצה לו, ואחרי המלחמה התחדשה העזיבה בהיקף גדול יותר¹.

עם עליית רוב יהודי מרוקו לישראל ועם ההגירה לצרפת ולקנדה התרוקנו המלאחים, ובמקום היהודים התיישבו בהם מוסלמים עניים^{1, 2}. בפאס נותרו ב־1997 כ־150 יהודים, ובמלאח שלה לא פעל אף בית כנסת³. כמה מבתי הכנסת במלאח של פאס שוקמו בעזרת כספי אונסק״ו, ובמרקש נשארו במלאח משפחות יהודיות בודדות^{2, 3}.