אירועי ואדי סאליב

השכונה

ואדי סאליב בעיר התחתית של חיפה הייתה שכונה ערבית שתושביה עזבו במלחמת העצמאות³. אחרי המלחמה הופקעו הבתים, ובהם יושבו חיילים משוחררים ועולים, ובהם ניצולי שואה. במהלך השנים 1948 עד 1959 עזבו רבים מן המתיישבים הראשונים, ובמקומם הגיעו בעיקר עולים מצפון אפריקה^{1, 3}. לפי ממצאי ועדת החקירה, משפחות מרובות ילדים גרו בשכונה בצפיפות, במבנים חשוכים ובלי תנאים סניטריים בסיסיים, ורבים מן התושבים היו מובטלים או עבדו בעבודות דחק¹.

מה קרה

ב־8 ביולי 1959 לפי מקור אחד, וב־9 ביולי לפי מקור אחר, הוזמנה משטרה לבית קפה בשכונה בעקבות תגרה, ושוטר ירה ברגליו של יעקב אלקריף, סבל יליד מרוקו, שהשתתף בה^{1, 2}. באותו לילה נפוצה שמועת שווא שאלקריף מת. למחרת הפגינו מאות מתושבי השכונה מול תחנת המשטרה, ובהמשך היום עלו המפגינים לשכונת הדר הכרמל, יידו אבנים, הציתו מכוניות וניפצו חלונות ראווה. מועדוני מפא״י וההסתדרות הפכו למטרה. 13 שוטרים ו־2 מפגינים נפצעו, ו־34 מפגינים נעצרו^{1, 2}.

ב־11 ביולי פרצו מהומות גם במקומות אחרים שגרו בהם עולים רבים מצפון אפריקה, ובהם טבריה, באר שבע ומגדל העמק². התנועה "ליכוד עולי צפון אפריקה" הכריזה על שביתה, ואחד ממייסדיה, דוד בן הרוש, נשלח לכלא. מן הכלא התמודד בבחירות לכנסת ברשימה של התנועה, שלא עברה את אחוז החסימה^{1, 2}.

ועדת עציוני

הממשלה דנה באירועים בישיבת חירום, ורוב השרים תבעו יד קשה נגד המארגנים¹. ב־19 ביולי 1959 הוקמה ועדת חקירה בראשות השופט משה עציוני, ובין חבריה הרב יצחק אביחצירא והסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט¹. עדים מן השכונה, ובהם בן הרוש, סיפרו לוועדה על קיפוח ועל יחס מזלזל, למשל בלשכות העבודה ובשיכון¹.

הוועדה מצאה שההתפרצות הראשונה הייתה ספונטנית, ושבמהומות של היום הבא הייתה יד מכוונת של "ליכוד עולי צפון אפריקה" בארגון השביתה והתהלוכה, אך לא במעשי האלימות. היא קבעה שבקרב עולי צפון אפריקה שוררת תחושת קיפוח, ושתנאי הדיור והאבטלה היו "חומר הבערה" שהניצוץ הצית¹.

המשמעות

האירועים נחשבים לרגע שבו הוכרה לראשונה בפומבי האפליה העדתית בחברה היהודית בישראל, והחוקר אורן יפתחאל מתאר אותם כגל הראשון של המחאה המזרחית מחוץ לעיירות הפיתוח². מ־1962 פונו תושבי השכונה לדיור אחר, והשכונה עמדה נטושה במשך שנים³. ב־2019 ו־2020 הציג מוזיאון העיר חיפה תערוכה על ההיסטוריה של השכונה ועל המחאה, שהתמקדה בקולות התושבים⁴.