עולי מרוקו בעיירות הפיתוח

נכתב גם: נתיבות, דימונה, אשדוד.

עולי מרוקו יושבו בשנות ה־50 וה־60 בעיירות פיתוח ובערים חדשות, רבים מהם בנגב ובמישור החוף הדרומי. בנתיבות, בדימונה ובאשדוד היו התושבים הראשונים עולים מצפון אפריקה, ויוצאי מרוקו הם כיום הקהילה השנייה בגודלה בישראל1, 2, 3, 4.

כמה הם

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2019, חיו בישראל 472,800 יהודים שנולדו במרוקו או שאביהם נולד בה. לפי הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, מספר בני העדה ובני בניהם מגיע לכמיליון, ולכן הם הקהילה השנייה בגודלה בארץ1. ריכוזים גדולים של יוצאי מרוקו יש בירושלים, בחיפה, בתל אביב, בנתניה, באשדוד ובקריית שמונה1. בין 1948 ל־2016 עלו ממרוקו לישראל 274,180 איש1. עוד לפני כן, בשנים 1908 עד 1918, עלו כ־60 עד 80 משפחות צעירות, בעיקר מפאס, והתיישבו בירושלים ובטבריה1, 5.

נתיבות

נתיבות הוקמה ב־1956 כמעברה בשם עזתה, לפי תוכנית ממשלתית לפזר חלק מן העולים בנגב, ואליה הובאו עולים מצפון אפריקה, בעיקר ממרוקו ומתוניסיה2, 6. ב־1957 נקראה בשם נתיבות. רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, עבר לגור בה ב־1970 ונפטר בה ב־1984, ועל קברו נערכת בכל שנה בד׳ בשבט הילולה שמגיעים אליה אלפים2, 7. בעיר פועל בית כנסת בנוסח יוצאי מרוקו בשם "אהבת ישראל", על שם ספרו של הבבא סאלי2.

דימונה

דימונה הוקמה ב־19 בספטמבר 1955, כשהובאו למקום 36 משפחות של עולים מצפון אפריקה3. העולים הראשונים בנו גם את בתי העיר, ואוכלוסייתה הייתה בעיקר של עולים מצפון אפריקה, ובמיוחד ממרוקו, לצד עולים מתימן, ממזרח אירופה ומהודו8. העיר הוכרזה כמועצה מקומית ב־1958 וכעיר ב־19693.

אשדוד

אשדוד המודרנית נוסדה ב־1956, והתושבים הראשונים שלה, 22 משפחות ממרוקו, הגיעו בנובמבר אותה שנה4. בשנים הבאות קלטה העיר עולים רבים מארצות שונות, וכיום חיה בה הקהילה הגדולה של יוצאי מרוקו בישראל4. אשדוד הייתה גם בין הערים הראשונות שבהן נערכו חגיגות מימונה ציבוריות בסוף שנות ה־609. ב־2018 נחנכה בעיר אנדרטה לזכר הנספים ברעידת האדמה באגאדיר, ביוזמת יוצאי הקהילה, שרבים מהם גרים בה10.

קשיי הקליטה

העולים ממרוקו נתקלו בפערי תרבות וביחס מפלה, ולפי אחד המקורות, ב־1961 היו 51% מהם עובדי צווארון כחול, וב־1981 עדיין 54%1, 5. המחאה על האפליה פרצה בין היתר במאורעות ואדי סאליב בחיפה ב־1959, ועם הזמן השפיעה על המפה הפוליטית בישראל5, 11.

ראו גם

מקורות

  1. Moroccan Jews in Israel, Wikipedia. 472,800 (2019, הלמ"ס), כמיליון לפי הפדרציה העולמית, 274,180 עולים, 1908 עד 1918, צווארון כחול
  2. נתיבות, ויקיפדיה העברית
  3. דימונה, ויקיפדיה העברית
  4. Ashdod, Wikipedia. 22 המשפחות, הקהילה המרוקאית הגדולה
  5. העלייה ממרוקו, ויקיפדיה העברית
  6. Netivot, Wikipedia. התושבים הראשונים ממרוקו ותוניסיה
  7. ישראל אבוחצירא (באבא סאלי), ויקיפדיה העברית
  8. Dimona, Wikipedia. הרכב האוכלוסייה מסומן שם כדורש מקור
  9. מימונה, ויקיפדיה העברית
  10. רעידת האדמה באגאדיר (1960), ויקיפדיה העברית
  11. ואדי סאליב, ויקיפדיה העברית

הסל שלכם