אגאדיר
אגאדיר היא עיר נמל בדרום מערב מרוקו, על חוף האוקיינוס האטלנטי. הקהילה היהודית בה נבנתה מחדש במאה העשרים, ונחרבה כמעט כולה ברעידת האדמה של 29 בפברואר 1960, שבה נספו לפי ההערכות כ־1,500 מבניה1, 2.
תולדות הקהילה
בתחילת המאה ה־16 הקים אציל פורטוגזי מבצר ונמל במקום, וסביבו התיישבו מהגרים מפורטוגל, ובהם יהודים ויהודים שהומרו לנצרות1. הקהילה שגשגה עם הנמל במאות ה־16 וה־17, עד שגורשה מן העיר בתחילת המאה ה־181. מ־1760 נחלשה אגאדיר, כשהסולטן מוחמד בן עבדאללה העדיף עליה את נמל מוגדור1.
יהודים חזרו לאגאדיר בתחילת המאה העשרים1. לפי החוקרת אורנה בזיז, בשנות ה־30 הגיעו לעיר משפחות יהודיות, בעיקר ממוגדור ומסאפי, בעקבות הדיג והמסחר. ב־1932 היו בה 4 משפחות יהודיות, והקהילה גדלה מהר. היו בה שני בתי כנסת, תלמוד תורה ומסעדה כשרה, והיהודים עסקו בעיקר במסחר, ובכלל זה בסחר בדגים4. אחרי 1920 נבנה בעיר נמל מודרני, ובשנות ה־50 היא נעשתה יעד תיירות1. בשנות ה־50 ביקשה הקהילה להקים ישיבה, ובקיץ 1954 נחנכה בעיר ישיבה של חב״ד, שבראשה עמד הרב חיים אלבז1. לפני רעידת האדמה מנתה הקהילה, לפי מקור אחד, כ־2,500 נפש, ולפי מקור אחר כ־3,0001, 2.
רעידת האדמה
ב־29 בפברואר 1960, בשעה 23:40, הכתה בעיר רעידת אדמה בעוצמה 5.8. אף שהעוצמה הייתה בינונית, המוקד היה רדוד, ונהרגו בין 12,000 ל־15,000 בני אדם, כשליש מתושבי העיר. זו רעידת האדמה ההרסנית בתולדות מרוקו3.
הקהילה היהודית הייתה מרוכזת ברובע היהודי בעיר העתיקה. ברעידה ובגל הצונאמי שאחריה נהרסו כ־80% מבתי המגורים בו וכל המוסדות היהודיים, ובהם בית ספר של אליאנס, גן ילדים של הג׳וינט וישיבת חב״ד2. לפי ההערכות נספו כ־1,500 יהודים וכ־200 הוכרזו נעדרים2. מבין 80 תלמידי הישיבה הוצאו מן ההריסות רק 16, ובין ההרוגים היו ראש הישיבה הרב חיים אלבז והמשגיח מסעוד קאקון1, 2.
אחרי האסון
כ־800 ניצולים נקלטו בקהילה היהודית של קזבלנקה, בסיוע כספי של הג׳וינט, והסוכנות היהודית הודיעה שישראל מוכנה לקלוט מיד את כל הניצולים2. הזמר סמי אלמגריבי הוציא שיר קינה על האסון2. כיום חיות באגאדיר לפי אחד המקורות כ־23 משפחות יהודיות1.
יוצאי הקהילה פזורים בקנדה, בבלגיה, בצרפת ובישראל, ובמיוחד באשדוד1. ב־2003 ניטעה ליד שכונת גבעת משואה בירושלים חורשה לזכר הנספים, וב־2018 נחנכה באשדוד, בפארק אשדוד ים, אנדרטה בצורת קשת כפולה, שתכנן האדריכל ארי מוריס חיון, יליד אגאדיר2.
ראו גם
מקורות
- אגאדיר (יהדות אגאדיר ותרבותה), ויקיפדיה העברית. הגרעין הפורטוגזי, הגירוש במאה ה־18, החזרה, הישיבה, 3,000, 23 משפחות, אשדוד
- רעידת האדמה באגאדיר (1960), ויקיפדיה העברית. הפגיעה בקהילה היהודית, הניצולים, ההנצחה
- 1960 Agadir earthquake, Wikipedia. מועד, עוצמה, מספר ההרוגים
- אורנה בזיז, היהודים באגאדיר (מתוך: הגדת אגדיר, העיר ושברה), מורשת יהדות מרוקו. שנות ה־30, ארבע משפחות ב־1932, מוסדות ועיסוקים