מענא
מענא היא מילה בערבית של יהודי מרוקו שמציינת את המסר הסמוי של פתגם, הכוונה שמסתתרת מאחורי המילים. ברבים אומרים מעאני.
פירוש המילה
מרכוס חנונה מסביר שמענא באה מן השורש ענא, שמשמעו להעניק חשיבות, לטפל בעדינות, לרמוז ולהתכוון1. לדבריו, אפשר אולי למצוא לה גם קשר עברי, בפסוק מספר בן סירא 'כי באומר נודעת חכמה, ותבונה במענה לשון'1. דובר שמבין את המענא של פתגם מגיב, לפי חנונה, בחיוך, לרוב חיוך נבוך1.
דוגמה
חנונה מביא את הפתגם לסאן מא פיהא עדם, או לי טוואה מא ינדדם, 'בלשון אין עצם, ומי שמגלגל אותה אינו מתחרט'1. במובן הגלוי הפתגם ממליץ לשלוט בלשון. אלא שבשינוי קל של ההגייה המילים נשמעות אחרת: עדם בד רגילה, לא נחצית, פירושו לחסל, ותוואה פירושו להתווכח1. ואז הפתגם אומר 'הלשון אינה הורגת, ומי שמתווכח אינו מתחרט'1. המענא הפוכה מן הפשט.
פתגמים במרוקאית
לפי חנונה, המרוקאית עשירה מאוד בפתגמים, והם עוסקים בכל תחומי החיים: לידה ומוות, מוסר, משפחה, גידול ילדים, זקנה, בדידות וגורל1. בשיחה עצמה הם נשזרים בברכות ובאיחולים.
דוגמאות
- לסאן מא פיהא עדם
- בלשון אין עצם
ראו גם
מקורות
- שפת השוואים: הערבית היהודית של יהודי מרוקו, מרכוס חנונה, הד האולפן החדש, גיליון 101, חורף תשע"ד (2013). פירוש מענא; בן סירא; הפתגם לסאן מא פיהא עדם ושני פירושיו; נושאי הפתגמים