תעיש
תעיש היא דרך להודות בערבית של יהודי מרוקו, ופירושה המילולי 'שתחיה'. במקום לומר תודה, מאחלים לנותן חיים.
תודה בלי מילת תודה
מרכוס חנונה, שחיבר מילון של הערבית היהודית המרוקאית, כותב שאין בשפה מילים בודדות להבעת תודה או בקשה, ושתקשורת כזאת נחשבת לא מנומסת ואף מעליבה1. את התודה מביעים בברכה לחיים ארוכים, לבריאות או למזל1. תעיש היא הדוגמה הראשונה שהוא מביא, ולצדה יעטיכ סחה, '(שהאל) ייתן לך בריאות׳1.
מקור המילה
תעיש היא צורת עתיד של הפועל עאש, 'חי', בגוף שני. כך התודה נעשית איחול: מי שקיבל טובה מבקש בשביל המיטיב חיים ארוכים1. באותה דרך בנויות ברכות רבות בשפה, שבהן הדובר אינו מתאר את רגשותיו אלא מאחל דבר טוב לשומע.
שוקראן
בערבית המרוקאית מוכרת גם המילה שוקראן, 'תודה'2. חנונה מתאר את לשון היהודים, שבה הברכה היא הדרך המנומסת להודות1.
דוגמאות
- תעיש
- תודה (מילולית: שתחיה)
ראו גם
מקורות
- שפת השוואים: הערבית היהודית של יהודי מרוקו, מרכוס חנונה, הד האולפן החדש, גיליון 101, חורף תשע"ד (2013). תעיש ויעטיכ סחה כדרכים להודות; אין מילה בודדת לתודה
- Moroccan Arabic phrasebook, Wikivoyage. שוקראן, תודה