תבארכאללה
תבארכאללה היא קריאה של התפעלות וברכה בערבית של יהודי מרוקו, שפירושה המילולי 'יתברך האל'. אומרים אותה כשרואים דבר טוב או יפה, ובאותה נשימה היא משמשת שמירה מפני עין הרע.
ממה היא מורכבת
הצירוף בנוי מן הפועל תבארכ, 'התברך', ומן המילה אללה, 'האל'1. בערבית הספרותית הוא מתפרש 'האל מבורך'1, ובכתב ערבי הוא נכתב تبارك الله. השורש ב־ר־כ הוא אותו שורש של 'ברוך' ו'ברכה' בעברית. בדיבור המרוקאי הצירוף נהגה כמילה אחת, ולכן גם בעברית הוא נכתב לרוב צמוד.
מתי אומרים
אומרים תבארכאללה על תינוק, על ילד שגדל, על בית חדש או על הצלחה. במקום להחמיא ישירות מזכירים את האל, וכך המחמאה אינה מושכת קנאה. הרעיון קרוב לזה של מאשאללה, ביטוי שמשמש בעולם הערבי להבעת הערכה בלי לעורר קנאה ועין הרע, וגם יהודים ספרדים משתמשים בו2. המקבילה העברית הקרובה היא 'בלי עין הרע'.
דוגמאות
- תבארכאללה
- יתברך האל (על ילד שגדל)