פירות שביעית
פירות שביעית, בכתיב המשנה 'פרות שביעית', הוא כינוי בפי יהודי תימן לבן שהוריו אינם רואים ממנו תועלת1. הדימוי לקוח מהלכות שנת השמיטה, שבה פירות השדה הפקר1.
מה הפירוש
בשנה השביעית, שנת השמיטה, הפירות הם הפקר, ובעל השדה אינו נוהג בהם כבעלים כמו בשאר השנים. יהודה רצהבי מסביר שבפי יהודי תימן הצירוף נעשה כינוי ל'בן שאין הוריו מפיקים תועלת ממנו', בדומה לפירות שביעית שאין לבעלים הנאה מהם כרגיל1. רצהבי מציין שהלשון היא לפי המשנה, מסכת שביעית, שבה נדונים דיני הפירות של שנת השמיטה1.
ראו גם
מקורות
- לשונות גנאי שבפי יהודי תימן (סיום), יהודה רצהבי, לשוננו לעם כז, האקדמיה ללשון העברית. ערך נה: פרות שביעית, 'כינוי לבן שאין הוריו מפיקים תועלת ממנו', לפי משנה שביעית ח, ג