תכזינה
תכזינה היא מפגש חברתי של לעיסת גת בצוותא, בדרך כלל אחר הצהריים1, 2. המילה באה מן השורש הערבי ח׳־ז־ן, לאחסן, כי את העלים לא בולעים אלא מחזיקים בלחי1.
פירוש המילה
בערבית השורש ח׳־ז־ן פירושו לאחסן, וממנו גם המילה למחסן1. לועסי הגת מכניסים לפה עלה צעיר אחרי עלה, והעלים מצטברים בצד הפה, כך שנוצרת בליטה בלחי שגדלה ככל שהישיבה נמשכת1. את המיץ המר מוצצים לאט, והעלים עצמם יוצאים מן הפה בסוף ואינם נבלעים1. מן השורש הזה נגזר בעברית המדוברת הפועל 'לכזן', ללעוס גת, והשם תכזינה למפגש שבו עושים זאת יחד1, 2.
המפגש
הלעיסה נמשכת לעיתים כמה שעות2. לפי אפרים יעקב בספרו 'תימנה', כפי שמובא אצל1, לפחות מחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא ללעיסת קאת, לרוב אחר הצהריים. בישראל לועסים גת בעיקר יוצאי תימן ויוצאי אתיופיה, ויש שמגדלים את הצמח בגינה הפרטית; הוא נמכר גם בשווקים2.
בישראל הגת מותר לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד, מאז שנאסרו הגלולות הסינתטיות שנמכרו בשם חגיגת1, 2.
גת או קאת
השם הערבי של הצמח הוא קאת, ולפי אבשלום מזרחי הכתיבים גאת וגת אינם מדויקים1. בניבים של צנעא, צעדה וד׳מאר הקו״ף נהגית כגימ״ל, ומכאן ההגייה גת שהתקבעה בעברית1.