משחקי קלפים לשניים: 12 משחקים לזוג

מחפיסה רגילה אחת של 52 קלפים ושני ג׳וקרים מרכיבים שנים עשר משחקי קלפים לשניים, וההבדל הראשון ביניהם הוא אילו קלפים משאירים בקופסה לפני שמחלקים. בספיד, במלחמה מצרית, בלבבות ובג׳ין רמי משחקים בכל 52 הקלפים^{1, 3, 7, 12}. ברונדה של יהודי מרוקו ובשקובה של תוניסיה מוציאים את השמיניות, התשיעיות והעשיריות ונשארים עם 40 קלפים^{9, 10}. בדוראק הרוסי משאירים 36 קלפים מ־6 ועד אס⁶, בבלוט ובפיקט הצרפתיים יורדים ל־32 קלפים מ־7 ועד אס^{14, 15}, ובשנאפסן של בתי הקפה בווינה ובבודפשט מספיקים 20 קלפים בלבד¹⁵.

סידרנו כאן את שנים עשר המשחקים מהמהירים ביותר, שלא דורשים נייר ועט, ועד למשחקי הלקיחות וההכרזות ששיחקו בבתים של העדות בשניים. ליד כל משחק מופיעים מספר הקלפים בחפיסה, כמה מחלקים לכל יד, איך מנצחים ומה החוק שקובע את המשחק.

לפני שמתחילים, הנה כלל אצבע לקיצור החפיסה לפי המשחק שבחרתם:

• 54 קלפים עם שני ג׳וקרים ליניב, או שתי חפיסות של 54 קלפים לקנסטה לשניים
• 52 קלפים בלי ג׳וקרים לספיד, למלחמה מצרית, ללבבות לשניים ולג׳ין רמי
• 40 קלפים, אחרי שמוציאים את כל ה־8, ה־9 וה10, לרונדה המרוקאית, לשקובה התוניסאית ולסקופה האיטלקית
• 36 קלפים מ־6 ועד אס, אחרי שמוציאים את הקלפים 2 עד 5, לדוראק לשניים
• 32 קלפים מ־7 ועד אס, אחרי שמוציאים את הקלפים 2 עד 6, לבלוט גלוי לשניים ולפיקט
• 20 קלפים של אס, 10, מלך, מלכה ונסיך לשנאפסן, או 24 קלפים עם התשיעיות לשישים ושש

המהירים שלא דורשים דף ניקוד

1. ספיד, 52 קלפים. כל שחקן מקבל 26 קלפים ומסדר מולו חמש ערימות משמאל לימין: בראשונה קלף אחד גלוי, בשנייה קלף גלוי על קלף הפוך, וכך הלאה עד הערימה החמישית שבה קלף גלוי אחד על ארבעה הפוכים, ואת 11 הקלפים הנותרים מחזיקים בקופה אישית סגורה^{1, 2}. כל שחקן פותח קלף אחד מהקופה שלו למרכז השולחן, ומכאן אין תורות. שני השחקנים זורקים במקביל מהערימות הפתוחות שלהם אל שתי ערימות האמצע כל קלף שגבוה ב־1 או נמוך ב־1 מהקלף העליון שם, כשהאס מחבר במעגל בין 2 למלך². ברגע שערימה מתפנה הופכים את הקלף שמתחתיה, וכששני הצדדים נתקעים הופכים יחד שני קלפים חדשים מהקופות האישיות למרכז^{1, 2}. חוקר משחקי הקלפים ג׳ון מקלאוד מציין שבעולם דובר האנגלית הגרסה הזאת עם חמש הערימות נקראת בכלל ספיט, ואילו ספיד הוא השם לגרסה שבה מחזיקים חמישה קלפים ביד². מנצח מי שמרוקן ראשון את הערימות ואת הקופה שלו וצועק ספיד¹.

2. מלחמה מצרית, 52 קלפים. מחלקים 26 קלפים לכל שחקן בערימה סגורה שאסור להציץ בה, ובתורו כל אחד הופך את הקלף העליון שלו לקופה אחת באמצע³. כל עוד יוצאים קלפי מספרים מ־2 עד 10 ממשיכים להפוך כרגיל, אבל קלף פנים או אס פותח התקפה: על נסיך היריב חייב להניח קלף אחד, על מלכה שניים, על מלך שלושה ועל אס ארבעה קלפים³. אם בתוך הניסיונות האלה לא יצא ליריב קלף תמונות או אס משלו, התוקף גורף את כל הקופה שבאמצע, ואם כן יצא לו קלף כזה, החובה עוברת מיד לצד השני³. מעל חוק הקנסות יושב חוק המכה: כשנוצר על הקופה זוג של שני קלפים זהים בזה אחר זה, או סנדוויץ׳ של שני קלפים זהים וביניהם קלף אחד, הראשון שמניח יד על הקופה לוקח אותה, והמנצח הוא מי שאסף את כל 52 הקלפים³.

3. יניב לשניים, 54 קלפים. ביניב משחקים עם 52 קלפים ושני ג׳וקרים, ומחלקים 5 קלפים לכל שחקן⁴. החוק שמבדיל אותו מרמי הוא סדר הפעולות בתור: קודם זורקים לערימה הגלויה קלף בודד, זוג ומעלה מאותו מספר, או רצף עולה של שלושה קלפים ומעלה מאותה צורה, ורק אחר כך מושכים קלף אחד בלבד מהקופה הסגורה או מאחד משני הקצוות של הסדרה שהיריב זרק כרגע⁴. ג׳וקר שווה 0 נקודות, אס שווה נקודה אחת, קלפי המספרים כערכם, ונסיך, מלכה ומלך שווים 10 נקודות כל אחד⁴. כשסכום הקלפים ביד יורד ל־7 נקודות ומטה, או ל־5 נקודות בגרסה הקשוחה יותר, מכריזים יניב בתחילת התור לפני שנוגעים בקלף, ואם ליריב יש סכום שווה או נמוך משלכם הוא עונה אסף ואתם סופגים קנס של 30 נקודות מעבר ליד שלכם^{4, 5}. בשניים המשחק חד הרבה יותר מבחבורה גדולה, כי כל קלף שהשני לוקח מערימת הזריקה גלוי לעיניכם ואפשר לחשב בדיוק מתי הוא מנסה לנחות על 100 או על 200 נקודות כדי לחתוך את הניקוד שלו בחצי⁴. המשחק הגיע לישראל מנפאל, שם קוראים לו ג׳יאפ או דהומבל⁴.

מדובר בתרמילאים שמעבירים מידע מפה לאוזן, וכל אחד מוסיף משהו משלו⁵

4. דוראק לשניים, 36 קלפים. מוציאים מחפיסה רגילה את הקלפים 2 עד 5 ואת הג׳וקרים, ומשאירים 36 קלפים מ־6 ועד אס⁶. כל שחקן מקבל 6 קלפים, ואת הקלף התחתון של הקופה מניחים גלוי למחצה במאונך מתחתיה, כך שהסדרה שלו היא הקוזיר, השליט של אותו משחק⁶. בכל תור שחקן אחד תוקף בקלף אחד או בכמה קלפים מאותו ערך, והשני חייב להגן על כל קלף בעזרת קלף גבוה יותר מאותה סדרה או בעזרת קוזיר⁶. כל עוד המגן עומד בהתקפה, התוקף רשאי להוסיף לשולחן עוד קלפים שמספרם זהה לכל קלף שכבר מונח עליו, מתקיפה או מהגנה, עד שישה קלפים בסך הכול⁶. אם המגן הדף הכול, הקלפים יוצאים מהמשחק לערימת ביטו, שני הצדדים משלימים מן הקופה חזרה ל־6 קלפים ביד, והמגן עובר לתקוף. אם המגן מוותר או נתקע, הוא אוסף את כל הקלפים שעל השולחן אל היד שלו ומאבד את תור התקיפה⁶. בדוראק אין מנצח אלא רק מפסיד אחד: מי שנשאר אחרון עם קלפים ביד אחרי שהקופה נגמרה מקבל את התואר דוראק, המילה הרוסית לשוטה או טמבל⁶. בבתים של יוצאי ברית המועצות משחקים בו שניים על הספה במהירות מסחררת.

5. לבבות לשניים, 52 קלפים. לבבות רגיל, שנקרא בעברית גם מלכה שחורה, בנוי לארבעה שחקנים, אבל בגרסת הקופה לשניים מחלקים 13 קלפים לכל שחקן ומשאירים את 26 הקלפים הנותרים בערימה סגורה באמצע^{7, 8}. המטרה היא להימנע מלקיחות שיש בהן קלפי לב, שכל אחד מהם שווה נקודת חובה אחת, ובעיקר ממלכת העלה ששווה 13 נקודות חובה לבדה^{7, 8}. חובה לעקוב אחרי הסדרה שהוביל השחקן הראשון, ואם אין לכם קלף מאותה סדרה מותר להיפטר על חשבונו ממלכת העלה או מקלף לב גבוה. ההבדל לשניים הוא שבסוף כל לקיחה השחקן שלקח אותה מושך ראשון את הקלף העליון מהקופה, אחריו מושך היריב, וכך כל 52 הקלפים עוברים דרך הידיים עד סוף הסיבוב, כשמי שחוצה ראשון 100 נקודות מפסיד^{7, 8}.

הערה למי שחיפש כאן קרה קופה: למרות שקוראים לו משחק לזוגות, קרה קופה דורש ארבעה אנשים שיושבים בשני זוגות ומעבירים ביניהם סימנים מוסכמים כמו מצמוץ או מילת קוד כשיש להם רביעייה ביד, ולכן אי אפשר לשחק בו בשניים⁷.

משחקי האיסוף של מרוקו, תוניסיה, אלג׳יריה ואיטליה

שלושת המשחקים הבאים שייכים למשפחת משחקי הדיג של הים התיכון. בכולם משחקים בחפיסה של 40 קלפים, שמקבלים בקלות כשמוציאים מחפיסה רגילה את כל השמיניות, התשיעיות והעשיריות^{9, 10}.

6. רונדה, 40 קלפים. המשחק של בתי הקפה והבתים במרוקו, מרבאט, פאס ומרקש ועד טנג׳יר ותטואן, שבמקור שיחקו בו בחפיסה ספרדית של מטבעות, גביעים, חרבות ואלות⁹. כשמשחקים בחפיסה רגילה ללא 8, 9 ו־10, הנסיך עוקב מיד אחרי ה־7, אחריו המלכה ואחריה המלך⁹. המחלק נותן 3 קלפים לכל שחקן ופותח 4 קלפים גלויים במרכז השולחן. לפני שמשחקים את הקלף הראשון בכל חלוקה של שלושה קלפים, מי שמחזיק ביד זוג של קלפים זהים מכריז רונדה ומקבל נקודה אחת, ומי שמחזיק שלישייה מכריז טרינגה ומקבל 5 נקודות, כאשר הכרזה גבוהה יותר גורפת גם את הנקודות של היריב⁹. החוק שקובע את הלקיחה: קלף שאתם מניחים מהיד לוקח קלף זהה שעל השולחן, ויחד איתו גם את כל הקלפים שעוקבים אחריו ברצף עולה על השולחן, למשל קלף 6 ייקח 6, 7, נסיך ומלכה אם כולם מונחים שם⁹. תפיסה מיידית של הקלף שהיריב זרק בתור הקודם נקראת בערבית מרוקאית דרבה או בוואחד ושווה נקודה, וניקוי מלא של כל השולחן נקרא מיסה או לחסה ושווה גם הוא נקודה⁹. בסוף החפיסה סופרים את הלקיחות, כל קלף מעל 20 מזכה בנקודה, והראשון שמגיע ל־41 נקודות מנצח⁹.

7. שקובה וסקופה, 40 קלפים. מהגרים מאיטליה הביאו לתוניסיה את משחק הסקופה, שפירוש שמו באיטלקית מטאטא, ובתוניסיה ובאלג׳יריה הוא הפך לשקובה¹⁰. בשני המשחקים מחלקים 3 קלפים לכל שחקן ו־4 קלפים גלויים לשולחן, אבל כאן הלקיחה עובדת בחיבור חשבוני: קלף מהיד לוקח קלף בודד בערך זהה, או כמה קלפים על השולחן שסכומם יחד שווה לערכו¹⁰. בשקובה התוניסאית, כשמשחקים בחפיסה רגילה ללא 8, 9 ו־10, הופכים את הסדר בין המלכה והנסיך כך שהמלך שווה 10, הנסיך שווה 9 והמלכה שווה 8, זכר לחפיסה האיטלקית שבה הפרש שעל הסוס גבוה מהמשרת¹⁰. אם מונח על השולחן קלף בודד שזהה לקלף ששיחקתם, חובה לקחת אותו ואסור לבחור במקומו חיבור של שני קלפים, ומי שמנקה בקלף אחד את כל השולחן קורא שקובה והופך קלף אחד בערימת הלקיחות שלו לסימון נקודה¹⁰. בסוף החפיסה מחלקים עוד ארבע נקודות קבועות: נקודה על רוב הקלפים שנקראת קארטה, נקודה על רוב קלפי היהלום שנקראת דינארי, נקודה על רוב השביעיות שנקראת ברמילה, ונקודה על שבע יהלום לבדו, שבאיטליה קוראים לו סטבלו ובתוניסיה סבעה אל חיה¹⁰. משחקים עד 11 או 21 נקודות, וליד הקלפים עמדו בתוניסיה ובאלג׳יריה צלוחיות הקמייה עם תורמוסים, זיתים, גזר בכמון ופול¹¹.

משחקי סדרות ושילובים לשניים

8. ג׳ין רמי ורמי בקלפים, 52 קלפים. אלווד בייקר ובנו גרהם המציאו את ג׳ין רמי בניו יורק ב־1909 בדיוק בשביל שני שחקנים, כגרסה מהירה יותר של רמי שבה לא מורידים סדרות לשולחן במהלך הסיבוב אלא בונים אותן בסתר בתוך היד¹². כל שחקן מקבל 10 קלפים, ובכל תור מושכים קלף אחד מהקופה או מערימת הזריקה וזורקים קלף אחד, במטרה לארגן את היד בשלישיות, ברביעיות או ברצפים מאותה סדרה¹². האס שווה נקודה אחת ונחשב תמיד נמוך, ונסיך, מלכה ומלך שווים 10 נקודות כל אחד. ברגע שסכום הקלפים הבודדים שלא נכנסו לשום סדרה ביד שלכם יורד ל־10 נקודות או פחות, מותר לדפוק על השולחן בסוף התור ולהכריז נוק, ואם כל עשרת הקלפים מסודרים בסדרות מכריזים ג׳ין ומקבלים בונוס של 25 נקודות מעבר לשווי הקלפים הבודדים שנתפסו ביד של היריב¹². אם דפקתם נוק והיריב, אחרי שהצמיד את הקלפים הבודדים שלו לסדרות שלכם, נשאר עם סכום שווה או נמוך משלכם, הוא חותך אתכם ולוקח את ההפרש ועוד 25 נקודות בונוס, עד שאחד השחקנים מגיע ל־100 נקודות¹². ג׳ין רמי הגיע לישראל עם עולים מארצות הברית ומבריטניה, ואילו בבתים של יוצאי רומניה שיחקו ברמי פתוח של 14 קלפים, שממנו פיתח אפרים הרצנו בבוקרשט את אריחי הרמיקוב שמופיעים אצלנו במשחקים לשולחן שבת¹².

9. קנסטה לשניים, 108 קלפים. עורך הדין סגונדו סנטוס ושותפו לברידג׳, האדריכל אלברטו סראטו, המציאו את הקנסטה במונטווידאו שבאורוגוואי ב־1939, ומשם היא התפשטה לארגנטינה ולמועדונים של קהיר ואלכסנדריה¹³. מערבבים שתי חפיסות של 52 קלפים ועוד ארבעה ג׳וקרים, ובגרסה לשניים מחלקים לכל שחקן 15 קלפים במקום 11 במשחק של ארבעה¹³. ההבדל השני שמשנה את כל קצב המשחק בשניים הוא שבכל תור מושכים מהקופה שני קלפים וזורקים לערימה רק קלף אחד, כך שהידיים מתנפחות מהר לקראת בניית קנסטה, סדרה של שבעה קלפים מאותו מספר שפירוש שמה בספרדית הוא סל¹³. כל הג׳וקרים וכל קלפי ה־2 הם קלפים חופשיים: קנסטה נקייה משבעה קלפים טבעיים שווה 500 נקודות, קנסטה מלוכלכת עם עד שלושה ג׳וקרים או דויים שווה 300 נקודות, ובמשחק זוגי חייבים להשלים שתי קנסטות על השולחן לפני שמותר לצאת ולסיים את הסיבוב, בדרך ל־5,000 נקודות¹³. הקנסטה עלתה לישראל משני כיוונים בבת אחת: עם עולי ארגנטינה ואורוגוואי של אמריקה הלטינית, וממועדוני הספורט גזירה בקהיר וספורטינג באלכסנדריה שבהם הטאנטים של יהודי מצרים ישבו שעות סביב שולחנות הקנסטה והברידג׳.

משחקי לקיחות והכרזות מהסלון ומבית הקפה

10. בלוט גלוי לשניים, 32 קלפים. את החוקים לארבעה שחקנים כתבנו במדריך המלא של בלוט, אבל כשיושבים רק שניים עם חפיסה של 32 קלפים מ־7 ועד אס משחקים בלוט גלוי¹⁴. כבר ב־1926 כתב העיתונאי הצרפתי סרז׳ ובר בעיתון לה פרס על הגמישות הזאת של המשחק¹⁴.

אולי היחיד שמשעשע בשניים כמו בשלושה ובארבעה¹⁴

בבלוט גלוי לא מחזיקים קלפים ביד בכלל: המחלק מניח מול היריב ומול עצמו שתי שורות של ארבעה קלפים הפוכים, 8 הפוכים לכל צד, ומעל כל קלף הפוך מניח קלף גלוי, כך שלכל שחקן יש 16 קלפים פרוסים לפניו¹⁴. הקלף הגלוי האחרון שחולק מציע את סדרת השליט, שבה הנסיך הוא הקלף החזק ביותר ושווה 20 נקודות ואחריו ה־9 ששווה 14 נקודות, ורק אחריהם האס עם 11 וה10 עם 10¹⁴. משחקים 16 לקיחות מהקלפים הגלויים בלבד לפי חוקי הבלוט הרגילים של חובת צבע, חובת חיתוך בשליט וחובת עלייה בשליט, ובסוף כל לקיחה הופכים כל קלף הפוך שהקלף שמעליו שוחק¹⁴. בסך הכול יש ביד 162 נקודות כולל 10 נקודות ללקיחה האחרונה, ומי שלקח את ההכרזה חייב לעבור 81 נקודות כדי לא ליפול בדדאן¹⁴.

11. שנאפסן ושישים ושש, 20 או 24 קלפים. בבתי הקפה של וינה ובודפשט ובבתים של יקים ויוצאי הונגריה, המשחק הזוגי הקבוע היה שנאפסן, או בשמו ההונגרי שנאפסלי, אחיו האוסטרי המהודק של המשחק הגרמני שישים ושש שנולד בעיר פאדרבורן ב־1652¹⁵. בשנאפסן משאירים בחפיסה רק 20 קלפים: אס ששווה 11 נקודות, 10 ששווה 10, מלך ששווה 4, מלכה ששווה 3 ונסיך ששווה 2 בכל אחת מארבע הסדרות, ובשישים ושש הגרמני מוסיפים גם את התשיעיות ששוויין 0 ומגיעים ל־24 קלפים¹⁵. כל שחקן מקבל 5 קלפים בשנאפסן או 6 בשישים ושש, וקלף גלוי מתחת לקופה קובע את השליט. החוק המפתיע של המשחק: כל עוד יש קלפים בקופה הסגורה, אין שום חובה לעקוב אחרי הסדרה שהוביל היריב, ומותר לזרוק כל קלף או לחתוך בשליט, ורק כשהקופה נגמרת או כשאחד השחקנים מחליט לסגור אותה עוברים לחובת צבע קפדנית¹⁵. שחקן שמחזיק ביד מלך ומלכה מאותה סדרה מכריז על חתונה ומקבל 20 נקודות, או 40 נקודות בסדרת השליט, ואת הסכום המצטבר אסור לרשום על נייר אלא סופרים בראש עד שהראשון שמגיע ל־66 נקודות מכריז ומנצח ביד¹⁵.

12. פיקט, 32 קלפים. המשחק הזוגי הוותיק של אירופה, שמוזכר בצרפת כבר במאה ה־16 ומשוחק בחפיסה של 32 קלפים מ־7 ועד אס, בלי שום סדרה שליטה¹⁵. כל שחקן מקבל 12 קלפים, ו־8 הקלפים הנותרים מונחים בקופה שנקראת טאלון. החוק המיוחד של פיקט הוא שחצי מהנקודות נקבעות עוד לפני שמשחקים את הלקיחה הראשונה: קודם השחקן שאינו המחלק מחליף עד 5 קלפים מהיד שלו בקלפים מהטאלון והמחלק מחליף את השאר, ואז שני השחקנים משווים ומכריזים בקול למי יש את הסדרה הארוכה ביותר ביד, למי יש את הרצף העוקב הארוך ביותר ולמי יש שלישייה או רביעייה של קלפים גבוהים מ־10 ועד אס¹⁵. אם השחקן הפותח מגיע ל־30 נקודות בהכרזות לבד לפני שהיריב רשם אפילו נקודה אחת הוא זוכה בבונוס רפיק של 60 נקודות, ואם הוא מגיע ל־30 בהכרזות ובלקיחות הראשונות יחד לפני שהיריב פתח חשבון הוא מקבל בונוס פיק של 30 נקודות, במשחק של שש חלוקות או עד 100 נקודות¹⁵.

משחק הזיכרון ורביעיות לשניים

כשמשחקים בזוג עם ילדים או עם סבא וסבתא, הרבה פעמים עוברים מחפיסת הקלפים הרגילה אל משחק הזיכרון או אל רביעיות. בחוקי רביעיות הרגילים ובעמוד איך משחקים שלנו משחקים שלושה עד שישה שחקנים ומחלקים 5 קלפים לכל אחד. בשניים זה שקוף מדי. כל שאלה שנענית בשלילה מגלה מיד ליריב היחיד אילו רביעיות אתם אוספים, והפתרון המתועד אצל מקלאוד לרביעיות בשניים הוא להגדיל את היד ההתחלתית ל־7 קלפים לכל שחקן בחפיסה של 52 קלפים, או ל־10 קלפים לכל שחקן בגרסה האירופית, כך שהיד מספיק רחבה כדי שהיריב לא ינחש מיד איזה קלף בדיוק החזקתם¹⁶.

במשחק הזיכרון קורה דבר הפוך: בשניים הוא עובד טוב יותר מאשר בחמישה, כי כל זוג קלפים שנפתח ונסגר נשאר מידע ישיר לתור הבא שלכם. ולפי סיכום של שני מחקרים בפסיכולוגיה שפורסמו ב־1996 וב2019 בכתב העת Consciousness and Cognition, ילדים בני 8 השתוו למבוגרים במשחק הזיכרון, וילדים בני 5 טעו פחות מהמבוגרים במיקום הקלפים על השולחן¹⁶.

אנחנו מוכרים בחנות שלושה משחקי קלפים כאלה לכל אחת מ־26 העדות, ולכל אחד מהם יש התאמה ומגבלות אחרות כשמשחקים רק שניים. סט הקלפים של הבית הוא חפיסה רגילה של 52 קלפים ושני ג׳וקרים, שבה על המלך מצויר סבא, על המלכה סבתא ועל הנסיך הנכד או הנכדה, והוא מתאים לכל המשחקים שבעמוד הזה חוץ מקנסטה קלאסית שדורשת שתי חפיסות. יש לו גם מגבלה. בגלל האיורים המלאים על קלפי החצר, בסיבובים הראשונים של ספיד או מלחמה מצרית מסתכלים על האות בפינה כדי להבדיל בשבריר שנייה בין מלך לנסיך¹⁶. משחק הזיכרון של הבית מגיע עם 18 זוגות, כלומר 36 קלפים, ושלושה קלפי מילון, והוא בנוי מראש לשניים עד שישה שחקנים, בעוד שחפיסת הרביעיות של הבית עם 52 קלפים ב־13 רביעיות עובדת הכי טוב משלושה שחקנים ומעלה, ובשניים צריך לחלק בה 7 או 10 קלפים לכל יד. ועוד מגבלה שכדאי לקחת בחשבון: המשלוח בדואר רשום לוקח עד 12 ימי עסקים מהתשלום¹⁶.