יניב: החוקים, הספירה והטעויות הנפוצות

יניב, שנהגה במלעיל, הוא משחק קלפים לשניים עד חמישה שחקנים שבו המטרה הפוכה מרוב המשחקים: להישאר ביד עם סכום הנקודות הנמוך ביותר^{1, 2}. כל שחקן מקבל 5 קלפים מחפיסה של 52 קלפים ושני ג׳וקרים, ובכל תור זורקים קלף או סדרה ורק אחר כך מושכים קלף אחד במקומם^{1, 6}. כשסכום הקלפים ביד יורד ל־5 או ל־7 נקודות ומטה, לפי הגרסה שעליה סיכמתם בבית, מכריזים "יניב" בתחילת התור ופותחים את הקלפים על השולחן^{1, 2}. אם למישהו אחר סביב השולחן יש סכום שווה או נמוך יותר, הוא צועק "אסף", והמכריז חוטף קנס של 30 נקודות שמתווספות ליד שלו^{1, 4}.

מנפאל ומהודו לשולחן של שישי ושבת

המשחק הגיע מנפאל^{1, 6}. חוקר משחקי הקלפים ג׳ון מקלאוד כותב שבנפאל קוראים לו ג׳יאפ או דהומבל, ושפירוש המילה ג׳יאפ בסלנג נפאלי הוא מסטול או בראש טוב^{1, 6}. תרמילאים ישראלים שלמדו את המשחק בגסטהאוסים של נפאל וברכבות של הודו ודרום אמריקה בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים החליפו את הקריאה הנפאלית בשני שמות פרטיים בעברית, יניב ואסף, והביאו אותו איתם לבסיסים בצבא ולשולחן השבת בבית^{1, 4, 5}.

מי בדיוק היו יניב ואסף, אף אחד לא הצליח להוכיח. בכתבה של אריק וייס במעריב משנת 2006 מובאות שלוש אגדות שמסתובבות בין מטיילים: האחת מספרת על שני תרמילאים בשם יניב ואסף שהמציאו את המשחק בטיול משותף בהודו, השנייה מייחסת אותו לאיש קבע בשם יניב בנבנישתי שפיתח אותו בכלא צבאי, והשלישית טוענת שהממציא ישב בכלא על עישון מריחואנה ושמו בכלל כהן⁴. עומר ענבר, שכתב את הערך הראשון על המשחק בוויקיפדיה העברית אחרי שנתקל בו כמשחק מקומי בדרום אמריקה, סיכם את החיפוש במשפט אחד⁴.

קשה מאוד להשיג עדויות חד משמעיות שיניב הוא אכן בחור ישראלי⁴

איתי שיף מלהקת בית הבובות, שגם השירים שלה עברו מקלטת לקלטת בין תרמילאים בדרום אמריקה ובמזרח, הסביר באותה כתבה למה לכל הוסטל יש סיפור אחר על מקור המשחק: "ישראלים פשוט לא מכירים את המונח 'לא יודע'"⁴. בינתיים המשחק חזר עם התרמילאים לישראל ונכנס לסלון המשפחתי לצד משחקים לשולחן שבת וחג שסבתא והנכדים משחקים יחד.

כמה קלפים מחלקים ואיך מסדרים את השולחן

משחקים בחפיסה רגילה של 54 קלפים, כלומר 52 קלפים מאס ועד מלך בארבע הצורות ועוד שני ג׳וקרים^{1, 3}. לשניים או לשלושה מספיקה חפיסה אחת. בארבעה שחקנים ומעלה יש בתים שמערבבים שתי חפיסות יחד, 108 קלפים בסך הכול, כדי שהקופה לא תיגמר כל שתי דקות^{1, 6}. אפשר לשחק גם בשבעה או בשמונה משתתפים, אבל אז התור חוזר אליכם לאט מאוד^{1, 3}.

מחלקים לכל שחקן 5 קלפים עם הפנים כלפי מטה, אחד אחד, בכיוון השעון^{1, 6}. יש בתים שמחלקים 7 קלפים לכל שחקן בתחילת היד, אך החלוקה של 5 קלפים היא הנפוצה והמהירה ביותר^{1, 2}. את שאר הקלפים מניחים בערימה סגורה במרכז השולחן בתור קופה, והופכים את הקלף העליון שלה לצידה כדי להתחיל את ערימת ההשלכה הגלויה^{1, 6}.

לשחקן שפותח את הסיבוב יש יתרון קטן, ולכן בסיבוב הראשון בוחרים אותו בהגרלה^{1, 3}. בסיבובים הבאים פותח המנצח הקודם^{1, 2}.

ערך הקלפים בספירה

לכל קלף ביד יש שווי בנקודות שנספר בסוף הסיבוב^{1, 3}:

• ג׳וקר שווה 0 נקודות
• אס שווה נקודה אחת
• הקלפים 2 עד 10 שווים כערכם המספרי, משתי נקודות לקלף 2 ועד 10 נקודות לקלף 10
• נסיך, מלכה ומלך שווים 10 נקודות כל אחד

קיימת גרסה ביתית שבה נסיך שווה 11 נקודות, מלכה 12 ומלך 13^{1, 2}. בנפאל, כשמשחקים בחפיסה של 52 קלפים שהג׳וקרים שלה הלכו לאיבוד, הנסיכים מחליפים את הג׳וקרים ושווים 0 נקודות, בעוד המלכה והמלך נשארים על 10¹. לפני שמחלקים יד ראשונה, שווה לוודא שכולם סביב השולחן סופרים את קלפי החצר באותו אופן⁷.

מה מותר לזרוק ולקחת בתור

כל תור ביניב בנוי הפוך מרמי: קודם זורקים קלפים מהיד אל ערימת ההשלכה, ורק אחר כך לוקחים קלף אחד ליד^{1, 6}. אי אפשר למשוך קלף מהקופה ולהשתמש בו באותו תור כדי להשלים זוג או רצף¹.

בשלב הזריקה מותר להניח על הערימה הגלויה אחת משלוש אפשרויות^{1, 6}. הראשונה היא קלף בודד. האפשרות השנייה היא זוג, שלישייה או רביעייה של קלפים מאותו מספר, למשל שני קלפי 9 או שלושה מלכים¹. האפשרות השלישית היא רצף עולה של שלושה קלפים ומעלה מאותה צורה בדיוק, כמו 4, 5 ו־6 לב^{1, 4}. ברצפים האס נחשב תמיד לקלף נמוך שבא לפני 2, כך שהרצף אס, 2 ו־3 מאותה צורה חוקי, ואילו מלכה, מלך ואס אינו חוקי בגרסה הרגילה^{1, 6}. ג׳וקר יכול להחליף כל קלף שחסר באמצע או בקצה של רצף, למשל 4, ג׳וקר ו־6 תלתן^{1, 2}.

לא משנה אם זרקתם קלף אחד, זוג או רצף של ארבעה קלפים, בסוף התור אתם לוקחים ליד קלף אחד בלבד, וכך מספר הקלפים ביד שלכם יורד^{1, 2}. מותר לקחת את הקלף העליון הסגור מהקופה, או לקחת קלף אחד מתוך מה שהשחקן שלפניכם זרק בתורו האחרון^{1, 6}.

כאן פועל חוק הקצוות^{1, 4}. אם השחקן שלפניכם זרק שלישייה או רצף של שלושה קלפים ומעלה, אסור לכם לשלוף את הקלף שבאמצע, אלא רק את הקלף הראשון או האחרון בצירוף שהוא הניח^{1, 6}. לכן מי שמניח רצף חייב לסדר אותו בסדר עולה או יורד, ואם יש ברצף ג׳וקר שמים אותו באמצע, בין שני הקלפים האחרים, כדי שהשחקן הבא לא יוכל לקחת אותו^{1, 7}. כשמניחים שלישייה מאותו מספר, מותר לסדר את הצורות בכל סדר שרוצים, וכך להחביא באמצע את הצורה שהשחקן שאחריכם אוסף לרצף שלו^{1, 6}. אם הקופה הסגורה נגמרת באמצע הסיבוב, משאירים על השולחן את הזריקה של השחקן האחרון, מערבבים את כל שאר ערימת ההשלכה והופכים אותה לקופה חדשה^{1, 3}.

בהרבה בתים מוסיפים את חוק ההדבקה, שנקרא גם קלף חינם^{1, 2}. אם זרקתם קלף, למשל 7, ומשכתם מהקופה הסגורה 7 נוסף, מותר להנחית אותו מיד על הערימה בלי למשוך קלף נוסף, כל עוד השחקן הבא אחריכם עוד לא זרק את הקלף שלו^{1, 2}.

מתי מכריזים יניב ומה זה אסף

כאשר מגיע תורכם וסכום הנקודות של הקלפים בידכם עומד על 5 נקודות ומטה בגרסה הקלאסית, או על 7 נקודות ומטה בגרסה הישראלית המהירה, אתם יכולים להכריז "יניב" במקום לזרוק ולמשוך^{1, 7}. ההכרזה מותרת רק בתחילת התור שלכם, לפני שנגעתם בקופה^{1, 6}. אם זרקתם קלפים ומשכתם קלף שמוריד אתכם ל־5 נקודות, תצטרכו לחכות סיבוב שלם עד שהתור יחזור אליכם¹. מותר גם להמשיך לשחק¹.

ברגע שנאמר "יניב", הסיבוב נעצר וכולם חושפים את הקלפים^{1, 2}. אם הסכום ביד של המכריז הוא הנמוך ביותר סביב השולחן, בלי אף שחקן שמשווה לו, המכריז מנצח בסיבוב ומקבל 0 נקודות, וכל אחד מהאחרים מוסיף לעצמו את סכום הקלפים שנשארו לו ביד^{1, 6}.

אם לאחד השחקנים האחרים יש סכום קלפים שווה לסכום של המכריז או נמוך ממנו, אותו שחקן מכריז "אסף"^{1, 4}. המכריז המקורי נענש בקנס של 30 נקודות שמתווספות לערך הקלפים שהחזיק בידו באותו סיבוב^{1, 3}. לגבי שאר השולחן יש שתי גרסאות שצריך להכריע ביניהן מראש: לפי ויקיפדיה העברית והמדריך של מעריב, השחקן שהכריז אסף והחזיק ביד הנמוכה ביותר מנצח בסיבוב ומקבל 0 נקודות, והשאר רושמים את ערך היד שלהם^{2, 4}. לפי התיעוד של מקלאוד ודנקסה, כשאירע אסף כולם רושמים את ערך הקלפים שבידם, גם מי שהכריז אסף, אלא אם סכום היד שלו הוא ממילא 0^{1, 6}.

הספירה המצטברת, ירידה ב100 וב200 ויציאה מהמשחק

את הניקוד רושמים בטבלה¹. בשבת סופרים בעל פה בין סיבוב לסיבוב. היעד המקובל הוא 200 נקודות, ובמשחק קצר או בגרסה הנפאלית קובעים רף של 100 נקודות^{1, 7}. שחקן שעובר את היעד, כלומר מגיע ל־201 נקודות ומעלה במשחק עד 200, נפסל ויוצא מהמשחק, והאחרים ממשיכים עד שנשאר שחקן אחד בלבד^{1, 6}. יש בתים שבהם המשחק כולו נגמר ברגע שהשחקן הראשון חוצה את הרף, ואז מנצח מי שעומד באותו רגע על הסכום הנמוך ביותר^{2, 3}.

החוק שהופך את הספירה ביניב למתוחה הוא חוק המספרים העגולים^{1, 7}. שחקן שמגיע בסוף סיבוב בדיוק ל־100 נקודות יורד מיד ל־50 נקודות, ומי שמגיע בדיוק ל־200 נקודות לא נפסל אלא חוזר ל־100 נקודות^{1, 6}. בחלק מהבתים בישראל מורידים 50 נקודות בכל כפולה עגולה של 50, כך ש־100 יורד ל־50, 150 יורד ל־100 ו־200 יורד ל־150^{1, 2}. בגרסה אחרת, שמכונה בוויקיפדיה העברית שיטת הניקוד האוסטרלית או רידוס, חוצים לחצי כל כפולה של 50, ואז 150 יורד ל־75^{1, 2}. במעריב הוזכרה גם גרסה שבה הגעה ל־50 בדיוק מאפסת את הניקוד ל־0 אם צועקים "רחלי"⁴.

מהלך מכוון כזה נקרא ויקטור². מקלאוד מדגים איך זה עובד: שחקן שעומד על 166 נקודות ומחזיק בידו קלפים בשווי 4 נקודות מכריז "יניב" דווקא כשהוא מעריך שלמישהו אחר יש פחות ממנו¹. אם הוא חוטף אסף, הוא מקבל 34 נקודות בסך הכול, נוחת בדיוק על 200 וצונח ל־100^{1, 7}.

ארבע טעויות נפוצות של שחקנים

הטעות הראשונה של מי שרגיל לרמי היא לשלוח יד לקופה בתחילת התור לפני שזרק קלפים. ביניב הסדר תמיד הפוך, ומי שראה את הקלף העליון בקופה לפני שזרק חושף לעצמו מידע שאסור לו לדעת^{1, 6}.

הטעות השנייה היא להשאיר ג׳וקר בקצה של רצף שנזרק לערימה, למשל ג׳וקר, 8 ו־9 עלה^{1, 7}. השחקן הבא בתור רשאי לקחת כל אחד משני קלפי הקצה של הרצף, ואם הג׳וקר מונח בקצה מסרתם לו קלף של 0 נקודות במתנה¹. ג׳וקר שמים תמיד באמצע הרצף^{1, 7}.

הטעות השלישית היא לשמור ביד מלכה, מלך ואס מאותה צורה בתקווה לזרוק אותם יחד בתור הבא. מאחר שהאס שווה נקודה אחת ומתחבר רק ל־2 ול3, השחקן נשאר תקוע עם שני קלפי מלוכה ששווים יחד 20 נקודות כשמישהו אחר מכריז יניב^{1, 6}.

הטעות הרביעית היא להכריז יניב אוטומטית ברגע שהיד יורדת ל־6 או ל־7 נקודות בשולחן של ארבעה או חמישה שחקנים. מאיר רונן מפוקסמיינד התייחס לכך⁷.

שחקנים ממהרים להכריז 'יניב' ברגע שהם מתחת לסף, בלי לקרוא את השולחן⁷

אם השחקן שמימינכם זרק בתור הקודם שלישייה ונשאר עם שני קלפים בלבד ביד, או הרים מערימת ההשלכה אס או 2 גלויים, הכרזה עם 6 נקודות תיגמר כמעט תמיד באסף וב30 נקודות קנס^{1, 7}.

עם איזו חפיסה משחקים בבית

ליניב לא צריך קופסה מיוחדת, אף שבשנת 2008 הוציא יניב דביר מתל אביב גרסה מסחרית בשם "סופר יניב" עם קלפי עצור וקלפי מינוס, אחרי שלדבריו "אני וחברים שלי בדקנו מאות או אלפי משחקים"⁵. ברוב הבתים משחקים באותה חפיסת 54 קלפים שמשמשת לבלוט אצל יהודי אלג׳יריה ומרוקו או לדוראק בבתים של יוצאי ברית המועצות. אצל יהודי הודו סביב השולחן המשפחתי ואצל יוצאי עיראק ומרוקו, הקלפים הוצאו בעבר בעיקר בפורים בבגדאד ובפורים במרוקו, או בערבים של משחקים לחנוכה, ובישראל יניב נכנס לאחרי הצהריים של שבת.

למי שרוצה לשחק יניב בחפיסה שמצוירת על העדה שלו, יש לנו בחנות גם את סט הקלפים של הבית לכל אחת מ־26 העדות, לצד משחקי הרביעיות שעליהם פירטנו בעמוד איך משחקים⁸. זו חפיסה רגילה של 52 קלפים ושני ג׳וקרים בגודל 63 על 88 מילימטר, שבה על המלך מצויר סבא, על המלכה סבתא ועל הנסיך הנכד או הנכדה: בחפיסה העיראקית סבא מוזג תה מהקורי וסבתא מביאה את הסיר של התבית, ובחפיסה המרוקאית סבא מוזג תה מהבראד⁸. יש לה שלוש מגבלות שכדאי להכיר⁸. כל חפיסה שייכת לעדה אחת בלבד, כך שבמשפחה מעורבת או בשולחן של חמישה שחקנים שרוצים לערבב שתי חפיסות צריך לבחור עדה אחת או לערבב שתי חפיסות עם גב שונה, בסיבוב הראשון מסתכלים על האות שבפינת הקלף או בקלף המקרא עד שמתרגלים לאיורים של סבא וסבתא, והמשלוח בדואר רשום לוקח עד 12 ימי עסקים⁸.

גילי קדמי, תרמילאית שרואיינה במעריב ב־2006, סיפרה שהגיעה להוסטל בגואטמלה שבו ישבו רק אירופאים, ובלילה הראשון ניגשה אליה מטיילת בריטית והזמינה אותה ללמוד משחק קלפים שווייצרי בשם "ג׳אניב"⁴.