מסטיקה
מסטיקה הוא שם של שני דברים קרובים מארצות המוצא של יהודי הבלקן: בבולגריה זה משקה אניס חריף, שקוף, ששותים קר מאוד, וביוון, בשם מסטיחה, זה השרף של עץ המסטיק מהאי כיוס והליקר המתוק שמכינים ממנו1, 2.
המסטיקה הבולגרית
בבולגריה מסטיקה היא משקה חריף בטעם אניס. לפי התקן הבולגרי יש בה לפחות 47% אלכוהול, והיא עשויה מאלכוהול שמתובל באנטול, החומר הארומטי של האניס, שמופק מאניס כוכבי, מאניס ירוק, משומר או מצמחים דומים. מוסיפים לה סוכר, ואפשר גם שמן של שרף מסטיק1. שותים אותה קרה מאוד. כשמוסיפים לה מים היא נעשית לבנה ועכורה, וכשמקררים אותה מאוד האנטול מתגבש1. בבולגריה מקובל לערבב אותה עם ליקר מנטה, משקה שנקרא "אובלאק", כלומר ענן1.
המסטיחה היוונית
מסטיחה ביוונית היא בראש ובראשונה שרף שנוטף מעץ המסטיק, אלת המסטיק, ומתקשה לגבישים שקופים, ולכן הוא מכונה "דמעות כיוס". באי כיוס אוספים אותו כבר מאות שנים, ובתקופה העות׳מאנית הוא היה יקר כמו זהב3. משרף זה מכינים ביוון את ליקר המסטיחה, ליקר מתוק שבו לפחות 15% אלכוהול, ששותים קר בסוף הארוחה. השם "מסטיחה של כיוס" מוגן באיחוד האירופי ככינוי מקור2. במזרח הים התיכון משתמשים בשרף גם בעוגות שמרים, בגלידה, בממתקים ובפודינגים כמו סוטלאץ׳3.
במה הן שונות
למרות השם המשותף אלה שני משקאות שונים. המסטיקה הבולגרית היא משקה אניס חזק, מאותה משפחה של האוזו היווני, והטעם שלה בא מהאניס. ליקר המסטיחה היווני מתוק וחלש יותר, והטעם שלו בא מהשרף, שמזכיר אורן וארז1, 2, 3. בבולגריה מבחינים גם בין המסטיקה לבין ראקיה בטעם אניס, שהיא תזקיק פירות שמוסיפים לו אניס1.
המילה מסטיק
אחד השימושים העתיקים בשרף המסטיק היה לעיסה. מכאן המילה העברית מסטיק, שמשמעה גומי לעיסה3.
גרסאות
- בבולגריה שותים אותה קרה מאוד, לפעמים בתערובת עם ליקר מנטה.
- ביוון מכינים מהשרף של כיוס ליקר מתוק ושותים אותו בסוף הארוחה.
ראו גם
מקורות
- Мастика, ויקיפדיה הבולגרית. הגדרה לפי התקן הבולגרי (ד"ו 68 מ־2006), הלבנה במים, התגבשות בקור, קוקטייל 'אובלאק', ההבדל מראקיה באניס
- Mastika, ויקיפדיה האנגלית. ליקר המסטיחה של כיוס, 15% לפחות, כינוי מקור מוגן, מוגש קר בסוף הארוחה
- Mastic (plant resin), ויקיפדיה האנגלית. דמעות כיוס, ערך בתקופה העות'מאנית, שימושים במטבח, המילה העברית מסטיק